01 אוגוסט 2024

 לפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן, השופטת חני אופק גנדלר

בשם המבקש - בעצמו

בשם המשיבה - עו"ד דן טוניק

החלטה

1.  ביום 25.7.24 ניתן פסק דיננו ובו נדחה ערעור המבקש והמשיבות הפורמליות ונקבע כי "עיכוב הביצוע על פי החלטה מיום 22.4.2024 פקע" וכי החלטה על מועד חזרת המבקש לריצוי עבודות השירות תינתן בנפרד.

2.  אשר למועד חזרת המבקש לריצוי עבודות השירות - לאחר הקראת פסק הדין ביקש המבקש "שהמועד החזרה לריצוי עבודות השירות יעשה לאחר 15 בספטמבר מטעמים רפואיים שלא פורטו לפרוטוקול אך הוצגו בעל פה למדינה ולבית הדין בדיון וגם אני שוקל להגיש בקשת רשות ערעור". המשיבה התנגדה לבקשה ונטען כי היא היתה נכונה "לשקול גישה הומניטרית יותר בכמה תנאים: 1. אם היו מוצגים מסמכים רפואיים רלוונטיים. 2. אם הייתה מובעת איזה חרטה על התנהלות כלפי בית הדין והצדדים והעדים ולא על הכרעת הדין. בית הדין עיכב את העונש של עבודות השירות ולא את העונש הכספי וככל שידוע לי הוא לא בוצע אז בטח הוא לא זכאי להנות עכשיו מהמשך עיכוב ביצוע עבודות השירות. בעבודות שירות לא עושים הפסקה בגלל נסיבות משפחתיות אלא אם כן הוא עצמו חולה". במענה הודיע המבקש כך: "אני מתנצל אם בשלב כלשהו דיברתי בצורה לא מנומסת, הייתי מאוד מאוד כועס".

3.  בהמשך הדיון הסכימו הצדדים כך:

"מוסכם כי המערער 1 [המבקש - הח"מ] יתייצב בשירות המבחן עד ליום 8.8.24. כמו כן ככל שהמערע[ר] 1 ימציא מסמכים שמצדיקים לטענתו את דחיית מועד התייצבותו לריצוי עבודות השירות תשקול המדינה את בקשת המערער. ככל שתהיה הסכמה תוגש בקשה ובהיעדר הסכמה המערער יהיה רשאי לעתור לבית דין זה לדחיית המועד."

4.  ביום 28.7.24 הגיש המבקש בקשה "לקביעת מועד לתחילת עבודות שירות". הטעם לבקשה הוא "ניתוח רפואי שאמור לעבור אבי המערער ביום 17/08/24, ועל המערער ללוות את אביו לניתוח ולסעוד אותו לאחר הניתוח עד להחלמתו".

5.  בו ביום הוגשה התנגדות המשיבה. בתמצית, נטען כך: לפי ההלכה הפסוקה ריצוי העונש, לרבות על דרך מאסר, צריך להיות מיידי. הוא הדין לגבי חידוש ריצוי עונש שעוכב; התנהלות המבקש במהלך ניהול ההליך אינו מצדיק עשיית חסד נוסף עימו; התנצלות המבקש בדיון מיום 25.7.24 לא היתה "כנה ואמיתית", אלא "טקטית בלבד"; ניתוח שעתיד לעבור האב אינו מצדיק דחייה נוספת בחידוש עבודות השירות, לא כל שכן משלא נמסרו פרטים לגבי אותו הליך.

6.  לאחר ששקלנו את טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. להלן נפרט את טעמינו:

א. בהלכה הפסוקה נקבע ביחס לעיכוב ביצוע גזר דין לריצוי מאסר בפועל כי "ברגיל יש להתחיל באופן מיידי בריצוי עונש מאסר אשר הושת על מי שבית משפט הרשיע אותו בדין", בין היתר "בשל האינטרס באכיפה אפקטיבית של הדין ובהרתעת עבריינים פוטנציאליים אחרים" (ע"פ 8313/22 פלוני נ' מדינת ישראל (7.12.2022)). לפיכך, כך נקבע, "עיכוב ביצוע גזר דין של מאסר בפועל יינתן רק כאשר ישנן נסיבות מיוחדות שמשקלן גובר על משקלו של האינטרס הציבורי שלעיל" (שם). לטעמינו האמור שם יפה ביתר שאת גם לחידוש ריצוי עונש המאסר, שעה שהערעור נדחה.

ב.  בקשת המבקש היא בקשה לאקונית נעדרת פירוט מהותי המאפשר להגיע למסקנה כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות עיכוב נוסף בחידוש עונשו של המבקש: אין בבקשה הסבר על משמעות אותו ניתוח (האם הניתוח מחייב אשפוז או שמא כבר למחרת עתיד להשתחרר האב, מהי תקופת ההחלמה) ולא על האפשרויות התמיכה העומדות לאב - האם יש או אין בנמצא מישהו נוסף שיכול לסייע לו, התקופה לה יזדקק לסיוע וכיוצ"ב. יתר על כן, המועד הצפוי לניתוח הוא יום שבת 17.8.24 בשעה 17:00. במועד זה ממילא לא צפוי המבקש להיות בעבודות שירות וממילא הוא יוכל להיות בסמוך לאביו. כמו כן, מקובלת עלינו טענת המשיבה כי התנהלותו הדיונית של המבקש לא מצדיקה לנהוג כלפיו במידת החסד. לא שוכנענו כי התנצלות המבקש בדיון ההקראה היתה התנצלות שאינה טקטית. בנוסף, בין המועד שעד אליו על המבקש להתייצב לחידוש עבודות השירות - 8.8.24, לבין הניתוח - 17.8.24, יש פרק זמן של כעשרה ימים. לבסוף, ככל שחיוני שהמבקש יסעד את אביו, ממילא עומדת לו האפשרות להגיש לממונה בקשה לפי תקנה 10 לתקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), תשע"ב-2011, והממונה יחליט בבקשה, אם תוגש, כפי חכמתו.

7.  סוף דבר - הבקשה נדחית. המבקש יתייצב בשירות המבחן עד ליום 8.8.24.

המשיבה תמציא העתק ההחלטה לממונה על עבודות השירות בשירות בתי הסוהר.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשפ"ד (01 אוגוסט 2024) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.