1

בפני בקשה להורות על עיכוב ביצועו של צו הריסה מנהלי שהוצא ביום 5.2.13 ביחס לתוספת בניה שנבנתה ללא היתר כדין בצפת, וזאת עד להכרעה בבקשת רשות ערעור, שבכוונת המבקש להגיש, על פסק הדין שניתן בערעור ביום 2.6.14.

בפסק הדין נדחה ערעור שהגיש המבקש על החלטתו של בית המשפט קמא, לדחות בקשה לביטול צו הריסה מנהלי, למעט בנוגע לגג רעפים שנבנה על מבנה קיים, ללא היתר. בד בבד, התקבל ערעור שהגישה המשיבה על אותה החלטה ונקבע כי הצו חל גם על גג הרעפים.

במסגרת פסק הדין, עוכב ביצועו של צו ההריסה עד ליום 2.7.13, בכל הנוגע לבניית קיר/גדר, שלגביהם נקבע כי בנייתם נחוצה להבטחת שלום הציבור, והליכים להשגת היתר לבנייתם, מצויים, לכאורה, בהישג יד. לעומת זאת, בכל הנוגע לגג הרעפים, כולל הגבהה ובניית קירות היוצרים אגף חדש, לא ניתן עיכוב ביצוע ונקבע כי צו ההריסה ביחס אליהם יבוצע באופן מיידי.

המשיבה מתנגדת לעיכוב הביצוע. לטענתה, הבקשה הוגשה שלא על פי סדרי הדין שנקבעו בתקנות התכנון והבנייה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מנהלי), התש"ע - 2010. עוד מוסיפה המשיבה כי לאור תכליתם של צווי הריסה מנהליים, למגר באופן יעיל ומהיר תופעה של בניה בלתי חוקית, רק במקרים חריגים יש מקום לעיכוב ביצועו של צו הריסה מנהלי, ומקרה זה איננו אחד מהם.

2

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, שוכנעתי, כי דין הבקשה להידחות.

בפסק הדין כבר נעשתה הבחנה בין חלקי המבנה, לגביהם קיים אופק תכנוני והשגת ההיתר מצויה בהישג יד, לבין אלה שלגביהם לכאורה אין הליך להכשרתם ועל כל פנים, השגת ההיתר איננה צפויה בזמן הקרוב. בעקבות החלטת ועדת הערר, הגיש המבקש בקשה להתיר בניה ושימוש חורג של גדר או קיר שבנייתם נחוצה מהיבט בטיחותי. מתן ההיתר הותנה באישור הועדה הארכיטקטונית, שכבר קיימה דיון ביום 28.5.14 ואמורה ליתן החלטתה. פרק הזמן שהוקצב להכשרת הבניה תואם את שלבי ההליך התכנוני, ומשקף את המסקנה כי ההיתר אכן מצוי בהישג יד. לעומת זאת, הצו הוחל מידית על יתר חלקי הבניה, אשר נבנו ללא היתר, ואשר אינם חלק מההליך התכנוני התלוי ועומד.

בפסק הדין נתקבלה עמדת המשיבה כי בניית הגג והקירות התומכים בו הם חלק מן הבניה הכוללת, ומבחינה זו הצו שהוצא ביחס אליהם נחוץ לשם מניעת עובדה מוגמרת.

בהתחשב בתכליתו של צו הריסה מנהלי, בשים לב לכך שהליכים אלה נמשכים כבר מספר חודשים, מאז ניתן הצו, ובהתחשב בסיכויי הערעור ב"גלגול שלישי", שעל פניו אינם טובים, אין מקום להורות על עיכוב ביצוע נוסף של הצו. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מטענת ב"כ המבקש כי ההכרעה בסוגיית החלתו של הצו על גג הרעפים, היא בעיקרה בעלת אופי משפטי, ובמובן זה, לא ניתן לקבוע מראש כי סיכוייה אינם טובים.

לאור האמור, בהתחשב בתוצאה הקשה שעלולה להיות לדחיית הבקשה לקיום הצו המידי, ועל מנת לאפשר לערכאת הערעור לבחון את הבקשה לרשות ערעור, מבלי שתסוכל מטרתה, יעוכב ביצוע צו ההריסה ביחס לגג, עד ליום 1.7.14, כך שהצו בכללותו ייכנס לתוקפו במועד זה.

ניתנה היום, י"ד סיוון תשע"ד, 12 יוני 2014, בהעדר הצדדים.