השופט י' עמית:

1.        בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, הושתו על המבקש 9 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח. ערעורו של המבקש לבית משפט זה התקבל במובן זה שעונשו הומר לריצוי בדרך של עבודות שירות. לאחר שהמבקש החל בעבודות השירות אשר הוטלו עליו, התקבל בעניינו מידע מודיעיני לפיו הוא היה מעורב באירוע פלילי, ועל כן נתבקש להפקיע את עבודות השירות ולהחזיר את המבקש למאסר מאחורי סורג ובריח. בית המשפט המחוזי נעתר לבקשה, אלא שערעור נוסף של המבקש התקבל (ע"פ 7249/22 אבורג'בנ' מדינתישראל (3.1.2023)), ועונשו הומר לריצוי בעבודות שירות במרחק ניכר מסביבת מגוריו.

           מכאן הבקשה שלפנינו, בה נתבקשנו לנכות 13 ימי מעצר שריצה המבקש ממאסרו – בהתנגדות המשיבה.

2.        דין הבקשה להידחות, וטוב היה משלא הוגשה.

           הלכה ידועה היא כי ניכוי ימי מעצר מתקופת מאסר שהוטלה על נאשם בפלילים אינו עניין "אוטומטי", אלא נתון לשיקול דעתו של בית המשפט, ואין לנאשם בפלילים זכות קנויה לכך (סעיף 43 לחוק העונשין, התשל"ז-1977; ראו: ע"פ 7768/15 פלונינ' מדינתישראל, פסקה 23 (20.4.2016)). דברים אלו נכונים על אחת כמה וכמה כאשר עסקינן במאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, שהרי ניכוי תקופת מעצר ממאסר שכזה אינו עניין של מה בכך (ע"פ 201/18 טויזרנ' מדינתישראל, פסקה 17 והאסמכתא שם (8.7.2018); ע"פ 3541/19 פלונינ' מדינתישראל (7.11.2019)).

           כאמור, בית משפט זה התערב בעונשו של המבקש לקולא לא פעם אחת, אלא פעמיים – המיר את עונשו ממאסר מאחורי סורג ובריח למאסר בדרך של עבודות שירות, ואף עשה כן גם לאחר הפקעת עבודות השירות של המבקש נוכח מידע מודיעיני באשר למעורבותו בפלילים. משכך, כל הנסיבות לקולא הובאו זה מכבר בחשבון ואין מקום להקלה נוספת. ויודגש כי טענת המבקש ממנה עולה כי יש להשוות בין עניינו ובין עניינם של המערערים האחרים בתיק, להם נוכו ימי המעצר מעונש המאסר, אינה יכולה לעמוד – המערעריםהאחרים נידונו לעונשי מאסר ארוכים יותר אשר ירוצו מאחורי סורג ובריח, וזאת בניגוד לגזר דינו של המבקש. משכך, ונוכח האמור לעיל, אין להקיש מעניינם של אלו לעניינו של זה.

3.        סוף דבר, שהבקשה נדחית.

           ניתנה היום, א' באב התשפ"ג (‏19.7.2023).

_________________________

20060670_E20.docx  סח

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט,