המשיב הורשע על-פי הודאתו שניתנה בגדרו של הסדר טיעון בשתי עבירות של החזקת נשק (ביחס לאקדחים) וכן בעבירה של סחר בנשק (בהתייחס לקופסאות של כדורי אקדח שבהן סחר במספר הזדמנויות).

           בהתחשב בנסיבותיו האישיות, כבחור צעיר ובעל משפחה ללא הרשעות קודמות וכן במכלול נסיבות המקרה הוטל על המשיב עונש מאסר של 16 חודשים, לצד עונש מאסר על-תנאי וקנס.

           ערעור המדינה שבפנינו מכוון כלפי העונש, אשר על-פי הטענה חורג במידה משמעותית ממדיניות הענישה הראויה.

           מנגד, המשיב טוען כי אין מקום להתערב בעונש, תוך התייחסות לנסיבותיהן של העבירות – החזקה קצרת מועד באקדחים, וכן סחר בתחמושת בלבד. עוד צוין שהמשיבלא היה מעורב בפעילות ביטחונית עוינת, ויש לראות את העבירות כעבירות "ערומות", מבלי לייחס לו כל מעורבות או קשר לפעילותם של בני משפחה אחרים.

           לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים אנו סבורים שדין הערעור להתקבל.

           אכן אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב על נקלה בגזירת הדין. אולם, במקרה זה, ואף אם נקבל טענות רבות לקולא ביחס לנסיבות הקונקרטיות והאישיות, על עומדן ניצבות 3 עבירות נשק והעונש שהושת אינו משקף זאת.

           עוד יש לומר שהמשיב סחר בתחמושת באירוע המתואר בכתב האישום לעין כל מאחורי דוכן שנדמה כדוכן שוק, וכל מילה נוספת מיותרת בהקשר זה.

           היה מקום אפוא להטלת עונש חמור בהרבה. אך משום שאין דרכה של ערכאת הערעור למצות את הענישה וכן על רקע העובדה שהמשיב עומד בפני סיום תקופת מאסר– נורה על העמדת עונש המאסר בפועל על שנתיים.

           הערעור מתקבל אפוא במובן זה.

           ניתן היום, ‏כ"ט בטבת התשפ"ד (‏10.1.2024).

_________________________

23073970_A01.docx  עכ