בפנינו ערעור על פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בעכו (כב' השופט וויליאם חאמד) במסגרת ק"פ 5520-02-20.

בתמצית מדובר על פי הנטען, באירוע שאירע באולם בית המשפט כאשר הוגשה תלונה נגד המשיב, עו"ד מחו'ל, הוא איים בתנועות ובביטויים מילוליים ודיבר שלא כראוי אל המערער.

בית משפט קמא, מצא לנכון לזכות את המשיב ומכאן הערעור שבפנינו.

עיינו בפרוטוקול בית משפט קמא (לרבות, בעדותו של לוגסי) ובפסק הדין. לא מצאנו מקום להתערב בממצאיו העובדתיים ובמסקנותיו המשפטיות. נזכיר כי הלכה היא, שהערכאה הדיונית היא המתרשמת באופן בלתי אמצעי מהעדים ומראיותיהם ואין זו מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים של הערכאה הדיונית אלא במקרים חריגים. אין זה המקרה החריג המצדיק את ההתערבות (לעניין ההלכה הפסוקה, ראו ע"פ 5843/22 פלוני נגד מדינת ישראל, 13/3/23).

נוסיף עוד כי, גם אותן תנועות ואמירות שיוחסו למשיב על פי הנטען, אינן כאלו אשר הצדיקו את הרשעתו בהליך בבית משפט קמא וסבורים אנו, כפי שסבר בית משפט קמא, כי לא היה בסיס להגשת הקובלנה בפניו, לא כל שכן, הערעור שבפנינו.

אשר על כן, הערעור נדחה.

כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ב סיוון תשפ"ג, 11 יוני 2023, בהעדר הצדדים.