1

בית המשפט המחוזי מרכז - לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים

עת"א 10573-11-14 מרדכי בוחבוט נ' ועדת השחרורים ואח'         6 ינואר 2015

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד שי ברק

ב"כ המשיב 2 עו"ד גנית גדות כרמי

[פרוטוקול הושמט]

פסק-דין

העותר מרצה מאסר רביעי למשך 52 חודש בגין קשירת קשר לפשע, הצתה, שידול לנשיאת נשק, אספקת סם וסחיטה באיומים והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 23.10.14 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי בתנאי תכנית טיפולית של רש"א, הכוללת שהייה בהוסטל.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר לא התחשבה בהיותו של העותר פושט רגל, כפי שהוכרז עוד לפני תחילת ההליך המשפטי בגינו הוא אסיר, כאשר זקפה לחובתו את אי תשלום הפיצוי בסכום של 50,000 ₪ כפי שנקבע על ידי המרכז לגביית קנסות ואת אי תשלום התשלומים בסכום של 3,100 ₪ שאותם חויב לשלם החל מחודש דצמבר 2014.

במהלך הדיון בפנינו טען ב"כ העותר כי מדובר בהליך פשיטת רגל שנפתח ביוזמתו של הנאמן על נכסי העותר עוד בשנת 2010 ואין לראות בפתיחת ההליך משום חוסר תום לב מצידו של העותר, שכן כאשר נפתח ההליך לא ידע את פתיחתו של ההליך הפלילי ובוודאי לא את סיומו על ידי הטלת פיצוי בסכום כולל של 100,000 ₪.

2

ב"כ המשיב טוענת כי צדקה הוועדה כאשר זקפה לחובת העותר את אי תשלום הפיצויי, שכן על פי הוראות פקודת פשיטת הרגל, כפי שפורשו על ידי המרכז לגביית קנסות במכתב לעו"ד מירית יצחק מיום 7.7.14, הליך פשיטת הרגל לא חל על הפיצוי שנפסק לחובת העותר, בנסיבות המקרה נושא העתירה.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי אכן זקפה לחובת העותר את אי תשלום הפיצוי שאותו ראתה כרכיב מהותי ביותר, כפי שגם אנו רואים אותו. הוועדה הביאה את דברי העותר בפניה כי ברגע שישוחרר ממאסר ימצא פרויקטים שימומנו על ידי קבלנים וכך יוכל לשלם את הסכום של 50,000 ₪, אך העותר כמו גם ב"כ בפנינו, לא ציין את אותם מקורות כספיים שמהם יוכל לשלם את הפיצוי האמור, אותו לקח בחשבון שיהיה עליו לשלם כאשר פנה למרכז לגביית קנסות.

לא רק שהעותר לא שילם את הפיצוי בסכום של 50,000 ₪ על פי הפריסה שנקבעה לו על ידי המרכז לגביית קנסות אלא שהוא גם לא עמד בתשלומים של 3,100 ₪ כפי שחויב לשלם על ידי המרכז הנ"ל.

לאור כל האמור לעיל, צדקה הוועדה כאשר זקפה לחובת העותר את אי תשלום הפיצוי, שכן העותר לא הוכיח בפניה, כמו גם בפנינו, הצדקה לאי תשלום הפיצוי הנ"ל.

אנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום, ט"ו טבת תשע"ה, 6 ינואר 2015, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.