בפניי עתירת העותר נגד החלטת המשיב מיום 22.11.22 להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שהושתו עליו.

טענות הצדדים

1.             עיקר טענות העותר בעתירה

1.1.      על העותר הוטלו 9 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות במסגרת ת"פ 39001-09-17, לאחר שערעור שהגיש התקבל בעפ"ג 5688-12-19.

1.2.      העותר שובץ במספר מקומות עבודה ולטענתו, בתקופת הקורונה הוא נאלץ לא לעבוד מספר חודשים, כך שרצף התעסוקה נקטע שלא באשמתו.

בחודש ספטמבר הוא שובץ במחוז דרום לאחר שהעתיק את מקום מגוריו לקריית גת, ב"מרכז חושן" שנמצא במושב ליד קריית גת. העותר ביקש להיות משובץ במקום אחר, סמוך יותר לקריית גת, בגלל קשיי הגעה בתחבורה ציבורית, ובקשתו לא נענתה.

1.3.      העותר זומן לשימוע ב-20.09.22, בעקבות שימוע קודם שנערך לו במחוז מרכז, אולם עקב מחלה הוא לא יכול היה להתייצב ונקבע לו מועד חדש ל-09.11.22.

לשימוע שנקבע ליום 9.11.22 העותר לא התייצב עקב קושי כלכלי להגיע לבאר-שבע, הוא הודיע על כך למפקח וביקש לדחות את מועד השימוע לאחר ה-10 לחודש שאז יהיה באפשרותו לגייס כסף לשם הגעה בתחבורה ציבורית לבאר שבע, אך לא קיבל תשובה (לא צורפה אסמכתא לטענה).

1.4.      העותר תיאר את נסיבותיו לרבות הליך חדלות פירעון המתנהל נגדו בחדל"פ 61299-05-22, פטירתו של אביו תוך כדי ההליך נגדו והפנייתו לבדיקה עקב חשש שהתגלה אצלו סרטן עור. נסיבות אלה נלקחו בחשבון עת הקל בית המשפט המחוזי בעונשו ואפשר לו לרצות את עונשו בעבודות שירות חלף מאסר מאחורי סורג ובריח.

לכן מבקש העותר שבית המשפט יבטל את ההחלטה על הפסקת עבודות השירות ויורה על המשך ריצוי עבודות השירות.

2.             עיקר טענות המשיב

לטענת המשיב:

2.1.      מתחילת ריצוי עונשו בספטמבר 2020, התייצב העותר ל-155 ימים בלבד ונעדר מ-305 ימים ללא אישור.

2.2.      לעותר נערכו 3 שיחות בירור ושני שימועים נוספים (בנוסף לשימוע האחרון, בו הומלץ על הפסקת עבודות השירות), בהם ניתנה לעותר הזדמנות נוספת לחזור ולבצע את עבודות השירות, אולם העותר לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו והמשיך בהתנהלות לקויה.

לכן, מתנגד המשיב לקבלת העתירה וטוען שההחלטה על הפסקת עבודות השירות היא סבירה וראויה ולא נפל פגם המצדיק את התערבות בית המשפט בהחלטה.

דיון מיום 22.02.23

3.             ביום 22.02.23 התקיים דיון בו חזרו הצדדים על טענותיהם. ב"כ העותר הוסיף שטבלת ההתייצבות לביצוע העבודה וגיליון הרנטגן שצורף לתשובת המשיב, אינם מדויקים, ובידי העותר תיעוד להוכיח זאת.

4.             בסיום הדיון הסכימו הצדדים שנוכח טענות העותר בדבר אי דיוקים בנתונים שהגיש הממונה, לרבות טבלת ההתייצבות וגיליון הרנטגן, רשאי העותר להציג תיעוד הסותר את האמור בתשובת המשיב ובגיליון הרנטגן והמשיב יהיה רשאי להשיב.

5.             עוד הסכימו הצדדים שלאחר השלמת טיעוניהם, ייתן בית המשפט פסק דין ללא דיון נוסף.

השלמת טיעוני העותר

6.             בהשלמת טיעוניו טען העותר כדלקמן:

6.1.      בחודש מאי 2021 הוא התייצב ל-13 ימי עבודה, ולא כפי שנטען בתשובת המשיב. לטענתו, לאחר שיחת הבירור מיום 27.04.21 הוא שובץ ב"בית דני", הוא התייצב לעבודה החל מיום 29.04.21 ומיד עם הגיעו הוא התריע בפני המפקח ששעון הנוכחות אינו מזהה את טביעת האצבע שלו, ולכן שלח הוא סרטון למפקח והמפקח השיב לו שהוא מטפל בעניין.

6.2.      בחודש יוני 2021 הוא התייצב ל-11 ימים, בניגוד לנטען בתשובה שבאותו חודש הוא לא התייצב בכלל.

6.3.      ב-11.11.21 הוא התחתן ולצורך החתונה ביקש חופשה מה-10.10.21 עד 11.11.21, אשר לטענתו אושרה בעל פה ע"י המפקח.

על מנת להוכיח טענה זו, צירף העותר הודעת ווטסאפ שהוא שלח למפקח ביום 26.10.21, הכוללת צילום מייל מה-2.10.21, בה רשם העותר: "אני מבקש לקבל חופש מהעבודות שירות עבור החתונה שלי. אני מתחתן בתאריך 11.11.21. מן הסתם יש המון סידורים ודברים שצריך לעשות לפני. אני מבקש את החופש מתאריך 10.10.21 עד תאריך 11.11.21. אני זקוק לתקופה זאת על מנת לעבוד ולהכניס כסף אני במצב ממש נואש מזה ומתחנן שתוכל להתחשב במצב ולאשר את החופש הנל.".

העותר לא צירף אישור כנטען.

6.4.      העותר טוען שבחודש מאי 2022 הוא הודיע על מעבר לדרום ורק לאחר השימוע ביום 30.8.22 הוא הועבר לשלוחת דרום של הממונה. לכן, לטענתו, הוא לא שובץ לעבודה במשך 3 חודשים. לפי הנטען וצילומי מסך שצירף העותר, ביום 16.5.22 נשאל העותר על ידי המפקח אם הוא בעבודה, העותר השיב שהוא בדרך ואינו מצליח להגיע בזמן כיוון שעבר לקריית גת, ובאותו מועד אמר לו המפקח: "את חייב להתייצב כל יום לעבודה ... ואם עברת לדרום, את צריך לעבוד בדרום", לכך ענה העותר: "טוב. אז תעביר". נטען שב-24.5.22 התייצב העותר למקום העבודה ולא אפשרו לו לעבוד, והמפקח אמר לו שהעבירו אותו לשלוחת דרום. עוד טוען העותר שב-7.6.22 הוא העביר העתק של חוזה שכירות לדירה בקריית גת.

השלמת טיעוני המשיב

7.             המשיב התייחס לטענות העותר וביקש לדחות אותן.

לטענת המשיב: לגבי חודש מאי ויוני - העותר צירף תיעוד לחלק מהימים, רק לגבי שעת הכניסה ולא שעת היציאה, ולכן נפסלו הימים; חלק מההתכתבות שצורפה אינה מלאה; מבדיקה עם "בית דני", שם אמור היה העותר לעבוד, עולה שהעותר לא התייצב לעבודה מחודש אפריל 2021 - צורף מכתב מ"בית דני", לפיו: "... העובד תומר קניזק לא הגיע לעבוד מאפריל 21. ביקשנו להפסיק את עבודתו כי לא עמד בשעות העבודה והיה הולך באמצע היום. לאחר שיחות רבות ניסינו לבוא לקראת תומר ולתת לו שעות עבודה בערב, אך לצערי גם בזה תומר לא צלח"; נטען שלא אושרה לעותר חופשה מה-10.10.21 עד 11.11.21; בתקופה של מעבר הדירה לקריית גת, ניסו גורמי המשיב ליצור קשר עם העותר, אך הוא ניתק קשר; טענות העותר ביחס למעבר דירה נלקחו בחשבון בשימוע השני ולכן הוא קיבל הזדמנות נוספת.

התנהלות העותר

8.             מהמסמכים שצירף המשיב לתשובה, עולה, בין היתר, התנהלות כדלקמן:

9.             להלן טבלת התייצבות של העותר לביצוע עבודות השירות, כעולה מהמסמכים שצירף המשיב וכן התייחסות לטענות העותר בטיעוניו המשלימים:

דיון והכרעה

10.         לאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי, לרבות טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שדין העתירה להידחות.

הפסיקה קובעת שעבודות שירות הן פריבילגיה ולא "תוכנית כבקשתך", וכאשר עובד שירות אינו מקבל את האחריות הנלווית למסלול עונשי זה, דינו מאסר מאחורי סורג ובריח [ר' רע"ב 7673/10 טאובר נ' מדינת ישראל, 21.10.10; רע"ב 7868/12 אפנג'ר נ' בית המשפט המחוזי נצרת, 10.11.13; רע"ב 8076/20 עוויס נ' מדינת ישראל, 25.11.20].

כמפורט לעיל, העותר זלזל בחובותיו בהליך באופן בוטה, ועל כן, אני סבור שהחלטת המשיב להפסיק את עבודות השירות סבירה ואפילו נכונה.

11.         כמפורט בטבלה שבסעיף ‎8 לעיל, המשיב נתן לעותר הזדמנויות רבות לבצע את עבודות השירות, לרבות שיחות בירור ושני שימועים שלאחריהם ניתנה לו הזדמנות להמשיך בעבודות השירות, רק לאחר שכל ניסיונות המשיב לא הצליחו לגרום לעותר לקיים את חובותיו בהליך, לאחר השימוע השלישי, הופסקו עבודות השירות.

12.         אינני סבור שניתן לקבל את טענות העותר לגבי אי דיוקים בטבלת ההתייצבות, מהנימוקים המפורטים בתשובה המשלימה של המשיב ונוכח האמור במכתב של "בית דני". כך, לעניין ההתייצבות בחודשים מאי ויוני, אני מקבל את טענת המשיב שהוגש תיעוד רק לגבי שעת הכניסה ולא לשעת היציאה; טענות המשיב בקשר לאי התייצבות העותר לביצוע העבודה ועזיבת מקום העבודה באמצע יום העבודה, נתמכות במכתב המעסיק שצורף להשלמת הטיעונים מטעם המשיב; לעניין הבקשה לחופשה של חודש לצורך הנישואין, לא צורפה אסמכתא כלשהי לאישור חופשה של יותר מחודש על מנת שהעותר יוכל לעבוד ולהרוויח כסף; לעניין הטענה לאי שיבוץ במשך 3 חודשים, טוען המשיב שהעותר ניתק קשר, ובכל מקרה, טענה זו נלקחה בחשבון בשימוע השני.

נוסף על כך, גם אם כל טענות העותר יתקבלו, אין בכך כדי לסייע לו, מהנימוקים הבאים:

12.1.  גם אם כל טענות העותר יתקבלו, כמפורט בטבלה שבסעיף ‎9 לעיל, נעדר העותר ללא אישור מ-181 ימים.

12.2.  טענות העותר נלקחו חשבון בשני השימועים הראשונים, בהם ניתנו לו הזדמנויות להמשיך בביצוע עבודות השירות. אולם, העותר הגדיש את הסאה, ולאחר השימוע השני, שנערך ביום 30.8.22 ועד לשימוע השלישי שנערך ב-9.11.22, בתקופה של פחות מחודשיים וחצי, נעדר העותר מ-18 ימי עבודה ללא אישור (6 ימי עבודה בחודש ספטמבר 2022, 10 ימי עבודה בחודש אוקטובר, ו-2 ימי עבודה מתוך 6 בחודש נובמבר, עד השימוע השלישי).

13.         נוכח האמור, לא נפל פגם בשיקול הדעת של המשיב המצדיק התערבות, ודין העתירה להידחות.

נוכח האמור, אני דוחה את העתירה.

העותר יתייצב לריצוי מאסרו ביום 16.4.23 עד השעה 10:00.