1

נוכחים:

העותר ובאת כוחו עו"ד בסרגליק ועו"ד רויטל בן - שבת

ב"כ המשיב 2 עו"ד שרה טל

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר רביעי למשך 50 חודשים בגין הרשעתו ב - 5 התפרצויות לדירות וגניבות מתוכן בהיותו שוהה בלתי חוקי נושא ת"פ 44284-10-12 (בית משפט השלום בראשל"צ) לאחר שערעור על חומרת העונש התקבל בעפ"ג 2318-07-13 (בית משפט מחוזי מרכז לוד).

העותר מלין על החלטת המשיבה 1 מיום 29.4.15 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי בתנאי התכנית הטיפולית של מרכז אלעמל שהוצגה בפניה ובפנינו.

ב"כ העותר טוענת בכתב העתירה ובטיעוניה בפנינו כי שגתה הוועדה כאש ביססה את החלטתה על חומרת התנהגותו של העותר נושא מאסרו ועל עברו הפלילי ולא התייחסה במידה הראויה להליך הטיפולי שעבר העותר במהלך מאסרו כפי שתואר מדו"ח גורמי הטיפול שהוצג בפניה ובפנינו ולא התייחסה להתנהגותו החיובית של העותר במהלך מאסרו.

באשר לשחרורו המוקדם של העותר ממאסרים קודמים, טוענת ב"כ העותר כי מדובר בשחרור מוקדם ממאסר בשנת 2006 כאשר במהלך אותו מאסר לא עבר העותר הליך טיפולי כפי שעבר העותר במהלך מאסרו הנוכחי.

2

לטענת ב"כ העותר, יש בתכנית השיקומית של אלעמל, אליה לא נתנה הוועדה את דעתה כלל, כדי להפיג את מסוכנותו של העותר שכן מדובר בהשתתפות בטיפול פרטני, בקבוצה טיפולית ובקבוצת שליטה בכעסים. ב"כ העותר טוענת כי יש ברצף הטיפולי שמקבל העותר במהלך מאסרו ושיקבל על פי תכנית מרכז אלעמל, כדי להפחית את הסיכון לעבריינות חוזרת מצדו של העותר.

ב"כ המשיב מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר ומצביעה על עברו הפלילי של העותר בעבירות רכוש ועבירות אחרות כשהוא ביצע שהוא שוהה בישראל שלא כחוק, על כך ששוחרר על תנאי ממאסר קודם וחזר לסורו כאשר הוא שוהה בתחומי מדינת ישראל שלא כחוק ופוגע ברכושו של הזולת.

ב"כ המשיב 2 לא מתעלמת מההליך הטיפולי שעבר העותר במהלך מאסרו אך טוענת כי מדובר בהליך טיפולי שהביא לתובנות ראשוניות של העותר בלבד לחומרת מעשיו ולכן אין לו די כדי להפיג את מסוכנותו באם ישוחרר על תנאי, ולו בתנאי התכנית הטיפולית של מרכז אלעמל.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא אכן נתנה דעתה לעבירות הרכוש הרבות והקשות שביצע העותר נושא מאסרו לאורך תקופה ארוכה, בהיותו שוהה בלתי חוקי. אך לא מדובר בהבעת דעה לצורך גזר דין אלא בהבעת דעה באשר למסוכנותו של העותר לרכושו של הציבור, כפי שבאה לביטוי לא רק במעשיו נושא מאסרו אלא גם בעברו הפלילי בגין עבירות רכוש, כאשר מאסרים קודמים שהוטלו עליו, שמאחד מהם שוחרר על תנאי, לא הרתיעו אותו מלהיכנס לתחומי מדינת ישראל ולפגוע ברכוש הזולת.

הוועדה לא התעלמה כלל ועיקר מההליך הטיפולי שעבר העותר במהלך מאסרו, כפי שגם אנו לא מתעלמים מהליך זה אך מחוות דעת גורמי הטיפול שעמדה בפני הוועדה ואשר הוצגה גם בפנינו, אשר משבחת את השתתפותו של העותר בהליך טיפולי, עולה כי העותר אמנם מביע אמפתיה לקורבנות מעשיו, מצליח לחשוף אישית ורגשית את עצמו אך הוא מצליח לגבש תובנות ראשוניות בלבד להתנהלותו נושא מאסרו.

מחוות דעת גורמי הטיפול עולה כי גם אם העותר השתתף בהליך טיפולי במהלך מאסרו, אין בכך די לעת הזו שכן אותו הליך טיפולי הביא אותו לגלות תובנות ראשוניות בלבד לחומרת התנהגותו נושא מאסרו. כך הם פני הדברים כאשר העותר שוחרר על תנאי ממאסר קודם והבטיח שלא לחזור לסורו ולא להיכנס לתחומי מדינת ישראל ובית המשפט שקיבל את עתירתו ושחרר אותו על תנאי התרע בו שלא לעשות כן על ידי בית המשפט שקיבל את עתירתו לשחרור על תנאי.

לאור כל האמור לעיל אנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום כ"ז סיוון תשע"ה, 14/06/2015 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.