הרקע לעתירות וטענות הצדדים:

העותר הגיש שתי עתירות אסיר, כאשר במסגרת עת"א 16516-04-23 הוא מלין נגד ההחלטה שלא לאשר לו ביקורי התייחדות עם אשתו, ובמסגרת עת"א 14046-05-23 הוא מלין נגד סיווגו כסג"ב. הדיון בשתי העתירות אוחד.

העותר הינו עצור פלילי עד לתום ההליכים בת"פ 60295-03-23 של ביהמ"ש המחוזי בחיפה, במסגרתו יוחסו לו 2 אישומים בביצוע עבירות של סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא כדין ושלא לצריכה עצמית. הוא מוחזק במעצר החל מיום 14.03.23, ריצה מאסרים קודמים, מוגדר כאסיר סג"ב.

כאמור, העותר מבקש להסיר סיווגו כסג"ב וכן מבקש לאפשר לו התייחדות עם אשתו שכן לטענתו הם מבקשים להביא לעולם ילד נוסף. העותר טוען כי הוא עציר חיובי, השומר על הסדר והמשמעת בבית המאסר ואף לאחרונה מביע מוטיבציה גבוהה לתקן ולשקם את חייו. לפני כארבע שנים, במסגרת מאסר קודם, הוגדר כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה, בגין אירוע שאירע במסגרת המאסר הקודם שכלל תקרית בין מספר אסירים במסגרתה נשפך על אחד האסירים שמן חם ואותו אסיר גם נדקר. בסיום האירוע העותר הוצא מהתא ונכבל. הוא העביר את ידיו, לטענתו תוך שהן כבולות, מהגב לפנים הגוף וכאשר נשאל לעניין זה האשימו אותו כי פתח את האזיקים. נטען כי מכאן נולד סיווגו כסג"ב ובכך מוטלות עליו מגבלות קשות המאיינות את יכולתו להשתלב בהליכי טיפול וחינוך בבית המאסר, כמו גם הגבלת חירותו ואפשרות לזכות בטובות הנאה שונות הניתנות לאסירים רגילים כמו יציאה לחופשות, אפשרויות תעסוקה וכבילה ביציאה מהאגף. נטען כי הוגדר כסג"ב בגין אירוע מלפני ארבע שנים כאשר לא היה כל ניסיון מצדו לפתוח את האזיקים או לברוח ממשמורת חוקית. הוועדה בעניין זה צריכה להתכנס כל חצי שנה מכיוון שיש לבחון את העניין כל חצי שנה וכאן מדובר באירוע מלפני ארבע שנים. יש מקום לבחון מחדש את ההתנהגות. כמו כן, לא הוגש כתב אישום בגין האירוע מלפני ארבע שנים ולכן אין בכך להצדיק סיווג כסג"ב. נותרו רק שני דיונים בתיק והעותר לא יוצא תכופות לדיונים. העותר רוצה להתחיל תהליך של שיקום. הוא אבא היום ומבין את החשיבות בשיקום. למעלה מ-8 חודשים אין לו דוחות משמעת. הכדור שנמצא עליו ניתן לו במרפאה כטיפול גמילה.

המשיב טוען כי ביום 16.03.23 בחן הגורם המוסמך את בקשת העותר להתייחדות עם אשתו והוחלט לדחותה וזאת בשל התנגדות גורמי המודיעין והתנהגותו במהלך תקופת מעצרו. ההתייחדות נמנית עם טובות ההנאה המנויות בפקודת הנציבות 04.47.00 שכותרתה "התייחדות אסירים ועצורים" (להלן: "הפקודה"), אשר קובעת כי התייחדות הינה טובת הנאה אותה רשאי מפקד בית הסוהר לאשר לאסירים בהתאם לתנאי הפקודה. מעמדת גורמי המודיעין בשב"ס עולה כי בעניינו של העותר קיים מידע מודיעיני בדבר מעורבות בענייני סמים ומכאן התנגדותם. במהלך תקופת מעצרו הנוכחית נדון העותר ב-5 הליכים משמעתיים, בין היתר בגין הפרת סדר ומשמעת והפרת הוראה חוקית של סוהר. ביום 8.1.23 נתפסו על העותר 2 כדורים פסיכיאטריים שאינם חלק מהטיפול הרפואי המאושר לו, במהלך חיפוש על העותר בביהמ"ש. נטען כי ההחלטה סבירה ואין להתערב בה בנסיבות העניין.

כן טוען המשיב כי ביום 04.05.23 דן הגורם המוסמך בסיווגו של העותר כסג"ב והחליט כי העותר ימשיך להיות מוגדר כסג"ב וזאת בהסתמך על עמדת גורמי המודיעין ובהיותו של העותר עצור היוצא תכופות לדיונים במסגרת ניהול ההליך הפלילי נגדו. בעניינו של העותר קיים מידע המצביע, בין היתר, על מעורבות שלילית, המעיד על סיכון לבריחה. החמ"ן הוא ממאסר קודם אך המידע לא השתנה והינו בר תוקף שכן הוא עוסק בנתונים שאינם משתנים והזמן אינו מעמעם. נטען כי מדובר בסמכות הנתונה לשיקול דעת נוכח נסיבותיו של העותר והיבטים של הגנה על שלום הציבור. הגדרת אסיר כסג"ב הינה בעלת חשיבות רבה בכל הקשור להנחיות הביטחון בבית הסוהר ומחוצה לו ומדובר בצורך הכרחי בעת שעסקינן בעותר בסטטוס עציר בעל חמ"ן שלילי הנוגע ומשפיע במישרין על הגדרה זו. החלטה בנושאים אלה נתונה לרשות המנהלית והביקורת השיפוטית בודקת אך את סבירותה, חוקיותה והאם הופעל שיקול דעת באופן ראוי. ההחלטה בעניינו של העותר סבירה, ראויה ומבוססת על מידע מהימן, על עבירותיו ועל העובדה כי מדובר בעצור בעל דיונים רבים ויציאות לבתי משפט, כל אלו מעידים על רמת סיכון גבוהה לבריחה של העותר ממשמורת. המשך ההגדרה נבחן אחת לחצי שנה על ידי הגורם המוסמך וככל שיחול שינוי בסטטוס המשפטי של העותר יובא עניינו לבחינה נוספת. לא נפל בהחלטה פגם המצדיק התערבות.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי לעת הזו אין מקום להתערב בהחלטות המשיב, הן לעניין סיווג העותר כסג"ב והן לעניין בקשתו להתייחדות עם אשתו, שכן לא נפל בהחלטות פגם המצדיק התערבות.

בכל הנוגע לעתירה לעניין סיווגו של העותר כסג"ב הוגש לביהמ"ש חומר מודיעיני שלילי המבסס את ההחלטה לסווגו כסג"ב. אפנה לעניין זה לדו"ח חוות דעת 4384693 ולדיווח סגל 2904598, המבססים את ההחלטה לסווגו כסג"ב. עם זאת, מאחר שמדובר בדוחות המתייחסים לאירוע משנת 2018, שקיימת בעניינם אי בהירות עובדתית, ומאחר שעל המשיב לשקול את הסיווג כל חצי שנה, ישקול המשיב כפי שציין ב"כ המשיב במהלך הדיון שהתקיים לפני, האם בסיום ההליך הפלילי שמתנהל נגד העותר, כאשר לא יהיה צורך בנסיעות לבית המשפט, ניתן יהיה להסיר את הסיווג של העותר כסג"ב.

יצוין לעניין זה כי הגדרת עצור כסג"ב מצויה במסגרת שיקול דעתו הרחב של המשיב ובמקרה זה, לאור המידע שהוצג בעניינו של העותר, כאמור לעיל, מדובר בהחלטה סבירה שאין מקום להתערב בה. המשיב אחראי על ביטחונם של האסירים, העצורים ושל הציבור וההחלטה ניתנה במסגרת שיקול דעתו של המשיב כדי למנוע פגיעה בביטחון הציבור, על יסוד סביר לחשש העולה ממסוכנותו של העותר. על כן, בנסיבות העניין, סבורני כי לא ניתן לקבוע כי נפל פגם בהחלטת המשיב או כי יש מקום להתערב בהחלטתו. ההחלטה ניתנה במסגרת תפקידו של המשיב ואחריותו להגנה על שלום הציבור מפני אסירים ושמירה על האינטרס הציבורי והסדר. לכן, כאמור, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיב בשלב זה לעניין סיווגו של העותר כסג"ב, אך זאת בכפוף לבחינת הסיווג, כפי שציין ב"כ המשיב, כאשר העותר לא יצטרך לנסוע לביהמ"ש לדיונים בתיק הפלילי. לאור הצהרת ב"כ המשיב, יש להניח כי אם הדבר יהיה אפשרי, ישונה סיווגו של העותר, בהתאם לשיקול דעתו של המשיב. בשלב זה, בנסיבות העניין ולאור המידע שהוצג בפני, אין מקום להתערב בהחלטה והעתירה לעניין סיווג העותר כסג"ב נדחית.

גם בכל הנוגע לעתירת העותר בעניין בקשתו להתייחדות עם אשתו יש לקבוע כי המשיב פעל בהתאם לדין ולנהלים והחלטת המשיב לעניין זה הינה סבירה וראויה בנסיבות העניין. גם בעניין זה מדובר בשיקול דעת הנתון למשיב בניהול הכלא ולכן אין מקום להתערבות בהחלטה.

הזכות לביקורי התייחדות אינה זכות מוקנית אלא בגדר פריבילגיה שנתינתה ושלילתה מסורות לשיקול דעתם של גורמי שב"ס ולא בנקל יתערב ביהמ"ש בשיקול דעת זה [ראו: רע"ב 2825/22 בוריס מינקין נ' שב"ס (08.06.2022)]. כפי שפורט על ידי המשיב, העותר אינו זכאי לפריבילגיה בדמות ביקורי התייחדות באשר התנהגותו בעת מעצרו היא שלילית והוא צבר לחובתו חמ"ן שלילי שהוצג בפני ביהמ"ש (פרטי אירוע מספר 48238602, פרטי אירוע מספר 47590417, ודו"חות ידיעה מס' 4027056, מס' 4247908, מס' 4127942 ועוד) ואף נדון בהליכים משמעתיים, המעידים על בעייתיות בקיום מפגשי התייחדות בשל התנהגותו במהלך מעצרו. על כן, בנסיבות אלו אין מקום להתערב בהחלטת המשיב לפיה העותר אינו זכאי לפריבילגיה של ביקורי התייחדות לאור התנהגותו השלילית והמסוכנת במהלך ריצוי מאסרו וגם העתירה בעניין זה נדחית.

לאור המפורט לעיל, לא מצאתי כי נפל בהחלטות המשיב פגם המצדיק את התערבותו של בית המשפט בהחלטות הגורמים המוסמכים בשב"ס. בשים לב למידעים שהוצגו בפני לא ניתן לקבוע כי ההחלטות אינן סבירות או שבתקבלו משיקולם זרים וללא ביסוס בראיות מנהליות טוב. העתירות נדחות.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.