1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד עדי קידר

ב"כ המשיב 2 עו"ד גל רוזנצוויג

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה 8.5 שנות מאסר נושא ת"פ 157/03 (בית משפט מחוזי ירושלים) והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 14.1.14 שהחליטה לדחות את הדיון בבקשת העותר לשחרור על תנאי ליום 18.3.14 על מנת לקבל חוות דעת פסיכודיאגנוסטית.

לטענת ב"כ העותר, די בנתונים החיוביים לגבי העותר, לרבות שחרורו המוקדם של שותפו לביצוע העבירות, כדי להצדיק את שחרורו המוקדם אף ללא קבלת חוות דעת פסיכודיאגנוסטית.

כך טוען ב"כ העותר במיוחד לאור הדחייה בזמן בלתי סביר, לטענתו, של הדיון בבקשה כדי לקבל את חוות הדעת.

ב"כ המשיב 2 מתנגד לשחרורו המוקדם של העותר לעת הזו וטוען כי על מנת שהוועדה תחליט בבקשה מן הראוי לקבל לגבי העותר חוות דעת פסיכודיאגנוסטית וכן עומד על הבדלים בין עניינו של העותר לבין עניין שותפו לעבירה.

2

איננו רואים צורך בשלב זה להביע דעה באשר לנימוקים בעד ונגד שחרורו של העותר על תנאי שכן ב"כ העותר הסכים, ובצדק, לקבלת חוות דעת פסיכודיאגנוסטית לגבי העותר ואין בעובדה שהדיון נדחה לשם כך כדי להצדיק את הדיון בוועדה מבלי לקבל חוות דעת כזו, גם אם חוק שחרור על תנאי ממאסר לא מחייב קבלתה.

חזקה על הבודק המכין את חוות הדעת הפסיכודיאגנוסטית שיכין את חוות הדעת לקראת הדיון שקבוע בוועדה ביום 18.3.14 ובאם לא תהא חוות הדעת מוכנה לקראת מועד הדיון הנ"ל, תיקח הוועדה בחשבון שיקוליה בהחלטתה בבקשת העותר לשחרור על תנאי את העובדה הנ"ל.

בכפוף לאמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום ט"ז אדר תשע"ד, 16/02/2014 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.