1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד אמיר סלע (סניגוריה ציבורית)

ב"כ המשיב 2 עו"ד עינת לב ארי

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר רביעי למשך 12 שנים ו-8 חודשים בגין הרשעתו בביצוע עבירות מין באחייניתו ובבת של בת זוגו כשהיו בנות 10-12, בגין קבלת 200,000 ₪ במרמה וזיוף שיקים וקבלת שירותים וסחורות בסכום של 8,000 ₪ ובגין תקיפת אשתו דאז בהיותה בהריון, והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 14.1.14 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי בתנאי תוכנית רש"א, לרבות שהייה בהוסטל "מפתחות" במשך 9 חודשים.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר לא קיבלה את המלצת מב"ן, אליה הצטרפה וג"ע לאחר ששינתה את דעתה בעקבות המלצת מב"ן, לשחרר את העותר על תנאי בתנאי תוכנית רש"א, שכן יש בשהייתו של העותר לאחר שחרורו המוקדם בהוסטל "מפתחות", בצירוף טיפול תרופתי של זריקה, כדי להפחית את מסוכנותו המינית.

כמו כן, טוען ב"כ העותר כי העותר אמור לסיים את מאסרו המלא בעוד מספר חודשים ועדיף שישתחרר על תנאי עם תוכנית טיפולית מאשר ישתחרר בתום מלוא המאסר ללא תוכנית כזו.

2

ב"כ המשיב 2 מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר וטוענת בכתב התגובה ובטיעוניה בפנינו כי יש באמור לגבי מסוכנותו המינית של העותר בחוות דעת מב"ן ובחוות דעת וג"ע שהוצגו בפנינו, לרבות בחלק החסוי, כדי להצדיק את החלטת הוועדה שלא לשחרר את העותר על תנאי.

לאלה מצטרפים מידעים חסויים שהוצגו בפנינו והמלמדים, בנוסף לדו"חות משמעת שהוצגו לגבי העותר, על התנהגות שלילית של העותר במהלך מאסרו, עד תחילת שנת 2013.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא התייחסה למסוכנותו של העותר כפי שבאה לביטוי בהתנהגותו המינית נושא עיקר מאסרו, ובהתנהגויות הנוספות שבגינן נגזרו על העותר 8 חודשי מאסר במצטבר למאסר שנגזר עליו בגין עבירות המין.

כמו כן למדה הוועדה, ובצדק, על מסוכנותו של העותר מהרשעותיו הקודמות בעבירות שונות שמתייחסות ל-44 מקרים ולעבירות תעבורה וכן התייחסה לעובדה שממאסר קודם הוא שוחרר על תנאי וחזר לבצע עבירות.

הוועדה לא התעלמה מההמלצות הסופיות של מב"ן ווג"ע אך היא התייחסה למה שנכתב בגוף חוות הדעת. מחוות דעת מב"ן שצורפה לכתב העתירה עולה כי העותר הוא בעל דחפים מיניים דומיננטיים שבהם הוא מטפל בתרופות, הוא בעל קווי אישיות אנטיסוציאליים שמתקשה לגלה תובנה למעשיו, ממזער אותם ומתקשה להביע אמפתיה אמיתית כלפי הקורבנות שלו.

חרף מאסרו הממושך ודרכו הטיפולית של העותר במהלך מאסרו, הוא עדיין מרוכז בעצמו, אינו מתחרט על מעשיו והטיפול הייעודי שעבר, לרבות הטיפול הזוגי, לא גרם לשיפור משמעותי ביכולותיו לתקשר עם הזולת.

הקרימינולוג ד"ר כהן ממב"ן העריך את מסוכנותו המינית של העותר כבינונית-גבוהה לפחות ואף אנו, כמו הוועדה, איננו מתעלמים ממה שנכתב בסיכום חוות הדעת לפיה מומלץ לשחרר את העותר בתנאי שמיד עם שחרורו הוא יעבור להוסטל "מפתחות" וישתתף שם בכל התוכניות הטיפוליות, שכן יש בכך כדי להפחית את מסוכנותו המינית, בצד התמדה בטיפול התרופתי להורדת הדחף המיני.

הוועדה לא התעלמה גם מהאמור בסיפא חוות דעת וג"ע שצורפה לכתב העתירה ולפיה היא מצטרפת לעמדת מב"ן בכל הקשור להפחתת הסיכון באם העותר ישוחרר להוסטל "מפתחות", אך בשתי חוות דעת וג"ע מתאריכים 6.6.13 ו-23.12.13 עולה כי גם ועדה זו העריכה את מסוכנותו של העותר כמסוכנות גבוהה שכן במרבית שנות מאסרו הוא לא הצליח להבין את חשיבות הטיפול ואת הצורך בו.

הוועדה לא התעלמה מהשינוי בעמדת מב"ן, כפי שבא לביטוי בהתייחסות מיום 12.1.14, לפיה תוכנית השיקום מספקת מענה הולם ומקצועי לצורכי העותר והוועדה רואה חשיבות לאפשר לו להשתלב בתוכנית המוצעת.

3

על מנת לקבוע כי החלטת הוועדה שלא לשחרר את העותר בתנאי התוכנית הטיפולית של רש"א, לרבות שהייה בהוסטל "מפתחות" גם מעבר לתקופת הרישיון, עלינו לקבוע כי מדובר בהחלטה לא סבירה או שלא לקחה בחשבון את כל השיקולים הראויים על מנת להחליט בבקשת העותר לשחרור על תנאי.

מאחר והוועדה הסתמכה על האמור בגוף חוות הדעת של מב"ן ושל וג"ע, ולא התייחסה רק לסיפא של אותן חוות דעת, אין לומר כי העותר הוכיח ששחרורו המוקדם, ולו בתנאי התוכנית הטיפולית הכוללת שהייה בהוסטל "מפתחות" יאיין את המסוכנות המינית שצפויה ממנו לאור עמדתו כלפי הטיפול במהלך מאסרו ולאור האמור בחוות דעת גורמי הטיפול שהוצגו בפני הוועדה.

לכך יש לצרף את התנהגותו השלילית, הגובלת בפלילים, של העותר במהלך מאסרו, כפי שעולה מהמידעים החסויים שהוצגו בפנינו (ראה: מידע של שב"ס 1785, 0198 ומידע של משטרת ישראל: 875).

לאור כל האמור לעיל, החלטת הוועדה איננה סוטה ממתחם הסבירות ומתחשבת בכל השיקולים הראויים, כך שאינה מצדיקה התערבות ערכאה שיפוטית.

אנו דוחים את העתירה.