בהחלטה מנומקת לאחר דיון שהתקבלה ביום 28.2.24, נקבע כי "אם לא תתקבל החלטה אחרת כדין לפי פקודת הנציבות 04-36-00 עד יוןם 13.3.24, תבוטל מגבלת הטלפון הציבורי המוטלת על העותר בדבר "הודעה מתפרצת".

ביום 13.3.24 לא הוגשה כל הודעה, ובהודעה שהוגשה ביום 14.3.24, לאחר המועד, נתבקשה הארכת מועד בת 10 ימים, שממנה עולה שלא התקבלה החלטה מנהלית במועד שנקבע.

בהחלטה האמורה מיום 13.9.24, נקבע שעל המשיב לקבל החלטה מנהלית חדשה עד 17.9.23. בשל כך שמדובר במגבלה שהוארכה מספר פעמים, כמפורט בהחלטה מיום 28.2.24, החלטה כזו יכולה להטיל מגבלה לכל היותר למשך 6 חודשים (אם ניתנה כדין על ידי סגן הנציב), קרי עד ה-17.3.23, היום. יתירה מכך, בהחלטה הקודמת נקבע, שלא נסתרה טענת המשיב שההחלטה הקודמת התקבלה ללא שימוע כנדרש בפקודת הנציבות.

עולה שמכוח החלטת בית המשפט מיום 28.2.24 ההחלטה המנהלית שהיתה בתוקף עובר לדיון בוטלה ביום 13.3.24, בהעדר החלטה מנהלית חדשה; ומכוח פקודת הנציבות 034.36.00 ההחלטה פקעה מאליה לכל המאוחר ביום 17.9.24.

משכך, אין כל משמעות לבקשת המשיב להאריך ב-10 ימים את המועד לעדכון ולקבלת החלטה מנהלית חדשה, אשר הוגשה לאחר שההחלטה הקודמת פקעה.

אין בדברים אלה כדי למנוע מהמשיב לפעול בדרך הקבועה בפקודות בדבר מגבלה טלפונית עתידית. ככל שישקול לעשות על יסוד התשתית העובדתית שקדמה להחלטה הנוכחית, ייתן דעתו להערות בית המשפט בעניינה ויפעל לפי הוראות פקודת הנציבות, ובכלל זה יראה את הדיון כהארכה של המגבלה בכל הקשור מישכה ולזהות הגורם המחליט (ולא כתחילת המניין מחדש).

סוף דבר, ההחלטה בדבר הגבלה טלפונית פקעה, ומשכך העתירה התייתרה והגיעה לסיומה.

ניתן היום, ז' אדר ב' תשפ"ד, 17 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.