1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") להורות למשיבים להתיר לו לצאת לחופשה מיוחדת בת מספר שעות לצורך השתתפות בחתונת אחותו הקטנה המתקיימת היום.

המבקש טען בעתירתו כי התנהגותו במהלך ריצוי מאסרו חפה מעבירות משמעת וכי בקשתו המוקדמת לחופשה מיוחדת זכתה להמלצת הגורמים המקצועיים אצל המשיב 1 אך סורבה על ידי הגורמים המקצועיים אצל משטרת ישראל, נוכח חקירה פתוחה שעומדת נגדו בגין חשד לתקיפת עובד ציבור. מכאן העתירה.

המשיבים טענו כי המדובר באסיר פלילי המרצה עונש מאסר בגין ביצוע עבירות נשק כאשר זוהי לו תקופת מאסר השנייה. המשיבים טענו כי התנהגותו בכלא אינה למופת כפי הנטען בכתב העתירה כאשר במהלך ריצוי מאסרו נפתח נגדו תיק בגין ניסיון תקיפת סוהר. אשר על כן, המדובר באסיר מסוכן וכך גם נשקפת מסוכנות אם תאושר יציאת האסיר לחופשה. המשיבים הוסיפו וטענו כי גם אם גורמי שב"ס המליצו על יציאה לחופשה, יכול כי על סמך עמדת משטרת ישראל, תידחה הבקשה ובמקרה כאן, משטרת ישראל סבורה כי נשקפת סכנה לציבור אם תאושר החופשה.

הן נטען כי דחיית הבקשה ליציאה לחופשה נשענת על הוראות סעיף 3(י"ב)(ב)(4) לפקודת הנציבות 04.40.44 לפיה לא תאושר חופשה לאסיר שנפתח נגדו תיק חקירה בגין תקיפת עובד ציבור, למעט חופשה מטעמים מיוחדים, וזאת למשך שנתיים כמו כן, הפנו בדיון לכך שלפי סעיף י"ב(3)(ב)(1) מקום בו נפתחה חקירה בגין תקיפת עובד ציבור, לא תאושר לאסיר חופשה במשך חצי שנה מפתיחת החקירה וזאת ללא סייגים.

המבקש הלין על כך שלא סווג בקטיגוריה א' במועד, כך לשיטתו, אלא רק לאחרונה, כאשר הגיש את הבקשה לחופשה ועל כן לא יכול היה להגיש בקשה שעניינה ביטול הסיווג, על מנת שתתאפשר לו החופשה.

2

אחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים בדיון לרבות המבקש בעצמו, מצאתי כי דין העתירה להידחות מן הטעמים שיפורטו.

לא מצאתי פגם בהחלטת המשיבים לדחות בקשת המבקש ליציאה לחופשה מיוחדת.

החלטת המשיבים נשענת על הוראות החוק ובייחוד על הוראת תקנה י"ב (3)(ב)(1) לפיה ככל שנפתחה חקירה נגד אסיר, לא תאושר חופשה לאסיר במשך חצי שנה מיום פתיחת החקירה וזאת ללא סייגים. אשר על כן בנסיבות כאן, בין אם סווג המבקש כקטיגוריה א' במועד פתיחת החקירה, בין אם באיחור, ממילא לא חלפה חצי שנה ממועד פתיחת החקירה בחודש יוני 2021. יצויין כי בעניין מועד סיווגו לקטיגוריה א' - לא נמסרה עמדה ברורה, אולם כאמור, סברתי כי ממילא לא חלפה חצי שנה ממועד פתיחת החקירה, כך שעניינו של העותר עודנו מצוי בתחום התקופה הקבועה שבה ממילא לא תותר חופשה.

עוד מסכימה אני כי יציאה לחופשה אינה זכות קנויה וכי על המבקש לזכות בהיתר זה כאשר לפנינו מבקש אשר נפתחה כנגדו חקירה בגין ניסיון לתקיפת עובד ציבור, סוהר, זאת ועוד עמדת משטרת ישראל ברורה ולפיה נשקפת ממנו סכנה לציבור.

אחר ששקלתי בדבר, לא מצאתי כי המדובר במקרה הראוי להתערבות בשיקול הדעת של הגורמים המקצועיים אצל המשיבים או בהחלטה אשר דחתה את בקשת המבקש ליציאה לחופשה מיוחדת.

אשר על כן אני מורה על דחיית העתירה.

פסק הדין יומצא לצדדים ולעותר בעצמו.

ניתן היום, כ"ט תשרי תשפ"ב, 05 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.