1

1.     לפניי מונחת בקשת העותר, שירות בתי הסוהר, להאריך את תקופת החזקתו של האסיר שמואל הרוש (להלן: "המשיב"), בתנאי הפרדת יחיד, מיום 12.4.15, ועד למועד סיום מאסרו, ביום 6.8.15, לפי סעיף 19ה(א)(1) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב- 1971 (להלן: "הפקודה").

2.     המשיב הנו אסיר פלילי המרצה את מאסרו בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, החזקה ונשיאה של נשק שלא כדין, ניסיון לחבול בחומר נפץ וניסיון להזיק בזדון בחומר נפץ. החזקתו בהפרדת יחיד נעשתה בהחלטות גורמי שב"ס, וכן הוארכה בפסק-דיני בעת"א 14407-11-14 מיום 12.1.15.

3.     לטענת העותר, הפרדתו של המשיב מתחייבת לצורך שמירה על שלומו ובטחונו של המשיב ושל אסירים אחרים, ולצורך שמירה על הביטחון, הסדר והמשמעת בבית הסוהר, וכן למטרת מניעת עבירות אלימות לפי חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג- 2003. נטען, כי בעניינו של המשיב הצטבר מידע רב בגין קשרים עבריינים, המשך פעילות פלילית מבין כותלי בית הסוהר, סכסוכים וכוונות פגיעה. כן קיים חשש כי המשיב ינסה להמשיך להעצים את מעמדו בעולם העברייני בעודו שוהה במאסר. עוד ציין העותר כי החשש שהבעתי בפסק-דיני הקודם, הנוגע להשמת אדם שהוא במעמד עצור שטרם הסתיים משפטו בהפרדת יחיד, והוביל אותי לקביעה לפיה החזקתו בהפרדה תוארך בשלושה חודשים בלבד, אינו קיים עוד שכן המשיב נשפט והוא נדון למאסר אשר צפוי להסתיים ב-6.8.15. לדברי העותר, נעשו ניסיונות לאתר שותף מתאים להשמתו בהפרדה זוגית עם המשיב, אך ניסיונות אלה לא צלחו. עוד נמסר, כי לפי חוות הדעת של גורמי הכליאה, אין מניעה להמשך החזקתו של המשיב בהפרדת יחיד.

2

4.     המשיב לא הביע התנגדות להחזקתו בהפרדה אך סבר כי ראוי להעבירו להפרדה זוגית, כאשר על-פי בקשתו הוא מעוניין להשתלב בהפרדה זוגית יחד עם אסיר נוסף, בשם אלחנן פלאח. במהלך הדיון טען ב"כ המשיב כי הניסיונות שנעשו למציאת שותף המתאים לשהייה בהפרדה עמו לא היו ניסיונות רציניים, וכי העותר התקשה למצוא אסיר המוחזק בתנאים דומים, ואילו פלאח המוחזק בתנאים דומים יכול להיות שותף ראוי למשיב, קרי ללא טלפונים או מפגשים למעט מספר מצומצם של בני משפחה. עוד נטען כי החזקתו של המשיב בתנאים אלה גורמת לפגיעה מפליגה בזכויותיו, בין היתר בשל העובדה שמשפחתו של המשיב מתגוררת במרחק רב ממקום המאסר.

5.     לאחר עיון, התרשמתי כי טענות העותר והחומר המודיעיני שהוצג בעניינו של המשיב, מבססות את המפורט בבקשה, וכי השמתו של המשיב בהפרדת יחיד מתחייבת לנוכח הנימוקים המפורטים בעתירה. כמו-כן, הקושי שהיה קיים במהלך הדיון בעתירתו הקודמת של העותר בעניין המשיב, הוסר, כאשר בינתיים שונה מעמדו של המשיב מעצור לאסיר שפוט. בנסיבות אלה, סבורני כי החזקתו של המשיב בהפרדה עד לסיום מאסרו, הנה בגדר ברירת מחדל, ואף המשיב עצמו אינו משיג על הצורך בהפרדתו. באשר לטיעוניו של המשיב לגבי צמצום הפגיעה בו על-ידי השמתו בהפרדה זוגית, יחד עם השותף אותו הוא מבקש, אלחנן פלאח, הרי שדינם להידחות. מדובר בעצור, שהנו לכאורה שותפו של המשיב לעבירות בהן הורשע ובגינן הוא שוהה במאסר. השניים מסווגים כחברי ארגון פשיעה בראשו עומד המשיב שלפניי, וכמי שממשיכים בפעילות פלילית בין כתלי הכלא. בנסיבות אלה, לא ראוי ולא סביר שהשניים ישהו יחד בהפרדה זוגית, שכן בכך תסוכלנה כל מטרות ההפרדה. לפיכך, סבורני כי שיקולי העותר בסרבו לאפשר לשניים לשהות יחד הנם שיקולים סבירים, מידתיים ומשכנעים. ככל שלעותר יהיה מידע בדבר שותף מתאים אחר, בטוחני כי יעשה מאמץ להקל על המשיב את תנאי שהייתו במאסר, עד לשחרורו, ולאפשר לו להשתלב עם שותף אחד בהפרדה זוגית.

6.     לאור המפורט לעיל, אני מורה על הארכת החזקתו בהפרדה של המשיב, עד ליום שחרורו ממאסר, 6.8.15.

ניתנה היום, ט"ו אייר תשע"ה, 04 מאי 2015, בהעדר הצדדים.