1

כללי

העותר מרצה עונש מאסר בן 17 שנים לאחר שהורשע בעבירות של ניסיון רצח וחטיפה, ומלין על החלטת גורמי שב"ס מיום 19.1.15 להעבירו ממקום כליאתו באגף השמור בכלא השרון למתקן כליאה אחר בדרום הארץ.

טיעוני הצדדים

לטענת העותר, ששת ילדיו מתגוררים בתל אביב, ולאורך מאסרו מתקיים שיתוף פעולה בין שירותי הרווחה למתקן הכליאה. כן נטען כי לפני מספר חודשים ניסה אחד מבניו לשים קץ לחייו ומאז הוא נפגש מדי שבוע עם אביו בפיקוח וליווי העובדת הסוציאלית של הכלא. כתימוכין לטענותיו הפנה ב"כ העותר למכתביהן של אשת העותר ושל מחנכת בנו ולדו"ח סוציאלי של האגף לשירותים חברתיים בעיריית תל אביב, מחודש פברואר 2014. לטענת ב"כ העותר, העברת העותר למתקן כליאה בדרום הארץ, שקולה לניתוקו ממשפחתו ולהפסקת הטיפול השוטף בבנו.

2

בדיון בפניי הוסיף וטען ב"כ העותר, כי מדובר באסיר שהתנהגותו בתוככי הכלא חיובית והוא תומך באסירים אחרים. עוד נטען, כי אין לעותר כל יריבות עם משפחת פשע וכי אין הצדקה להעבירו לדרום הארץ דווקא.

ב"כ המשיב טענה ראשית כי החלטה בדבר שיבוץ אסיר למתקן כליאה הינה החלטה מערכתית המבוססת על שיקול דעת מנהלי ואין לאסיר זכות קנויה לשהות במקום זה או אחר. שנית, נטען כי ההחלטה במקרה דנן נסמכת על מידע מודיעיני בעניינו של העותר, ובהקשר זה הוגשו לעיוני ידיעות מודיעיניות ובנוסף במסגרת הדיון נשמע נציג מטעם מודיעין שב"ס במעמד צד אחד. תרשומת דברי הנציג מצויה בכספת בית המשפט. לבסוף, נטען כי אין מניעה שהתנאים אותם קיבל העותר בהיבט הטיפולי יימשכו במתקן כליאה בדרום הארץ.

דיון והכרעה

"בית משפט זה קבע לא אחת כי אין לאסיר, ככלל, זכות קנויה לגבי מקום הכליאה שלו, ונקודת המוצא היא שהחלטה להעבירו לבית כלא אחר אינה פוגעת בזכות יסוד שלו ואינה מבססת עילת תביעה או עתירה. עוד נקבע שהחלטות מסוג זה הן בליבת שיקול הדעת המינהלי-ארגוני של שירות בתי הסוהר, ועל פי רוב לא יתערב בית המשפט בשיקול דעתו של שירות בתי הסוהר בעניינים מסוג זה [ראו, בין היתר, רע"ב 8126/11 מג'דבה נ' שירות בתי הסוהר ([פורסם בנבו], 1.2.2012) (להלן: עניין מג'דבה); רע"ב 1460/11 אסי אבוטבול נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 12.6.2011); רע"ב 8535/99 אלג'רושי נ' שירות בתי הסוהר ([פורסם בנבו], 17.2.2000); רע"ב 829/11 סאלם נ' שירות בתי הסוהר ([פורסם בנבו], 13.3.2011); רע"ב 7318/08 ברקאי נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 1.2.2009); רע"ב 907/07 חביש נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 16.4.2007)]. החלטות מסוג זה מתבססות על מגוון רחב של שיקולים, בהם שיקולים כלל-מערכתיים כגון חלוקת עומס האסירים וצפיפות המתקנים, כמות הסוהרים במתקנים השונים ושיקולים נוספים מסוג זה, כמו גם שיקולים מודיעיניים הנוגעים לאסיר כזה או אחר ולסכנה הנשקפת לו או ממנו ביחס לאסירים אחרים (ההדגשה אינה במקור - מ.ב.). התערבותו של בית המשפט בשיקולים מסוג זה תהיה מצומצמת מאד ותישמר למקרים חריגים ביותר. יוער כי שיקולי נוחות של האסיר או נוחותם של בני משפחתו אינם משמשים בדרך כלל שיקול רלוונטי [ראו עניין מג'דבה; רע"ב 3097/08 פלוני נ' שירות בתי הסוהר ([פורסם בנבו], 7.12.2008)]".

3

(כבוד השופט דנציגר ברע"ב 1004/12 פרנסואה אבוטבול נגד מדינת ישראל)

עיינתי במידע המודיעיני בעניינו של העותר, המלמד על כוונות פגיעה ועל המשך פעילות פלילית בתוככי הכלא, ותוך כך מצביע על מסוכנותו של העותר.

יש לציין כי קיים פער משמעותי בין הפסאדה החיובית אותה הציג העותר, לבין העולה מהמידע הרב בעניינו של העותר, ואפנה בפרט לידיעות שמספרן מסתיים בספרות 639, 179, 191, 196, 758, 309, 344, 916, 568, 485, 781, 736, 734, 264, 138, 908, 864, 679, 664, 113, 497, 526, 122, 919, 582, 652, 840, 873, 645, 098, 498. כמו כן, לאור טענותיו של העותר, אפנה אף לידיעה המסתיימת בספרות 567.

מרביתן של הידיעות מוצלבות ומאומתות.

הערכתם המקצועית של גורמי המודיעין בשב"ס הינה כי העברתו של העותר נדרשת לשם שמירה על בטחון בית הסוהר, ולאור המידע המודיעיני האמור בעניינו של העותר, איני סבורה שיש כל הצדקה להתערב בשיקול דעתו של המשיב.

אשר לקשר הטיפולי שבין העותר לגורמי הרווחה וילדיו, הצהירה ב"כ המשיב כי העותר יקבל את אותם התנאים אף במתקן כליאה אחר אליו יעבור. בנסיבות אלה, מתבקש המשיב לעדכן את מערך הטיפול הסוציאלי במתקן הכליאה החדש אליו יועבר העותר בדבר קיומו של הקשר הטיפולי האמור והתנאים הנדרשים על מנת להמשיך ולקיימו, ויעשה כל מאמץ לקיימם.

ב"כ המשיב מתבקש לעדכן את בית המשפט בתוך 30 יום מהיום האם נמשך הקשר הטיפולי עם גורמי הרווחה.

כמו כן, חזקה על המשיב כי יבדוק מעת לעת אפשרות החזרתו של העותר למתקן כליאה באזור המרכז/השרון.

4

בכפוף למצויין מעלה, העתירה נדחית.

המזכירות מתבקשת להודיע לב"כ הצדדים טלפונית כי ניתנה החלטה.

ניתנה היום, א' שבט תשע"ה, 21 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.