1

בפני כב' השופט רון שפירא, סגן נשיא

עניינה של עתירה זו בבקשת העותר לשלבו בטיפול למניעת אלימות. המחלוקת שבין העותר לבין גורמי הטיפול של שב"ס היא מחלוקת בכל הנוגע לסוג הטיפול שעליו לעבור, ונראה שבעיקרו של דבר, מדובר במחלוקת שהיא על רקע של העדר הבנה ותובנה של העותר למשמעויות הטיפול, כפי שמציע שב"ס.

העותר היה בעבר משתמש בסמים. העותר טוען כי הוא נקי מעל 9 שנים. יצוין כי בדיקות נרקולוגיות שנערכו לו מצביעות על כך כי הוא אינו זקוק כעת לגמילה פיזית. עם זאת, גורמי הטיפול בשב"ס סוברים כי העותר לא למד לשנות את אורח החיים של מי שהיה מכור לסמים. למעשה, גורמי הטיפול בשב"ס רואים את נטייתו לאלימות כחלק בלתי נפרד מהתמכרותו לסמים בעבר ומהעדר שינוי בדפוסי חשיבתו. מכאן סוברים גורמי הטיפול המקצועיים של שב"ס, כי הדרך הנכונה לטפל בעניינו של העותר היא טיפול גמילה, כאשר כוונתם המוצהרת היא לטפל בדפוסי החשיבה והחיים, ובדרך זו גם להפחית את הנטייה לאלימות. העותר מתנגד לעמדה זו, וסבור כי אין מקום לשלבו בטיפול גמילה, והוא מבקש כי בית המשפט יורה לשלבו בטיפול למניעת אלימות.

כאמור, גורמי הטיפול רואים את נושא האלימות כנושא שיש לטפל בו, אלא שלתפיסתם מדובר בנושא הקשור קשר ישיר לגמילה מדפוסי התנהגות של מי שהיה מכור לסמים. ההגדרה של הטיפול המוצע לעותר כ"טיפול גמילה", אין משמעו גמילה פיזית אלא גמילה מדפוסי מחשבה אלימים, שהם פרי שימוש בסמים. ככל הנראה העותר אינו רואה את הדברים עין בעין, ויתכן גם שאינו מבין את כל משמעויות ההליך הטיפולי. בכל מקרה, לא מצאתי מקום להתערב בשיקול הדעת של הגורמים המקצועיים של שב"ס בכל הנוגע לאופן ולסדר הטיפול בבעיות ההתנהגות של העותר.

אשר על כן, העתירה נדחית.

2

ראוי הוא כי עניין טיב הטיפול יוסבר שוב לעותר, במובן זה שיובהר לו כי הכותרת של שם הטיפול כ"טיפול גמילה", אין משמעה כי שב"ס אינו מטפל בנושא האלימות. על העותר להבין כי עניין האלימות עומד בראש מעייני המטפלים בטיפול המוצע, ואין ניגוד עניינים בין רצון המטפלים לגמול את העותר מנטייתו לאלימות ולתוקפנות, לבין בקשתו של העותר.

אוסיף עוד, כי חזקה על שב"ס כי לאחר שיעבור העותר את הטיפול המוצע, וככל שיתמיד ויתקדם בטיפול, כך גם תישקל האפשרות לשלבו בקבוצות נוספות שיתאימו לנדרש.

בכפוף להבהרות דלעיל, העתירה נדחית.

יש לשלוח פסק הדין לב"כ הצדדים וכן לעותר באמצעות מחלקת האסיר בשב"ס.