1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד חיים שוורצברג

ב"כ המשיבים עו"ד עינת לב-ארי

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר ראשון מאחורי סורג ובריח למשך 17 חודשים בגין הרשעתו בעבירות של החזקת קוקאין במשקל 44.58 גרם שלא לשימוש עצמי, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר נושא ת"פ 17450-02-14 (בית משפט השלום בכפר-סבא) והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה")מיום 1.12.14 שלא לשחרר אותו על תנאי בתנאי התוכנית הטיפולית של רש"א שהוצגה בפניה ובפנינו, הכוללת מעקב פסיכיאטרי.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו, כי שגתה הוועדה כאשר זקפה לחובתו של העותר את העובדה שלא השתלב בתהליך טיפולי ושלא יצא לחופשות, שכן הוא היה עצור עד יום 1.10.14 ולאור התקופה הקצרה שעברה מאז לא יכול היה לקבל טיפול ולא יצא לחופשות, דבר שגרם לרש"א לא להכין תוכנית שיקומית עבורו לאחר שחרורו ממאסר.

לטענת ב"כ העותר התנהגות העותר במהלך מאסרו תקינה, הוא נמצא נקי מסמים ועובד כאסיר חוליה. מחוות הדעת של מב"ן שהוגשה לצורך הדיון בעתירה עולה שהוא לא נמצא בהשגחת מב"ן למרות שהוא מאובחן כסובל מסכיזופרניה ושימוש בסמים, אך לא נמצאו אצלו סימנים פסיכוטיים או אפקטיביים מג'וריים ואין אינדיקציה לטיפול כפוי בו.

2

ב"כ המשיב 2 מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר וטוענת כי מדובר במי שהוא חסר תובנה ביחס לעבירות שביצע, לא עבר טיפול במהלך מאסרו, הן בקשר לעבירות נושא מאסרו והן בקשר להתמכרותו לסמים, הוא לא יוצא לחופשות ומשטרת ישראל מתנגדת לשחרורו המוקדם בגלל מידעים שהוצגו בפני הוועדה ובפנינו.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה, כי היא ייחסה חשיבות, ובצדק, לעובדה שהעותר לא עבר שום הליך טיפולי בתקופת מאסרו ולא נמצא בסבב חופשות. גם אם לא היינו מייחסים משקל לעובדות אלה מאחר והעותר הפך מעצור לאסיר רק לאחרונה, הרי יש בהתייחסותו של העותר לעבירות נושא מאסרו, כפי שהדבר מופיע בדו"ח גורמי הטיפול, כדי להצדיק את עמדת הוועדה.

גורמי הטיפול התרשמו כי העותר משתף פעולה באופן חלקי בלבד עם העו"ס, הוא אמנם מודה במעשיו אך הוא חסר תובנה לחומרתם ולהשלכותיהם על חייו ועל חיי הסובבים אותו.

גם מחוות דעת מב"ן שהוצגה בפנינו היום עולה, כי העותר זקוק להמשך מעקב אמבולטורי אך הוא מסרב לטיפול תרופתי, ומשכך לא ניתן יהיה להפיג את מסוכנותו גם בתנאי התוכנית הטיפולית של מרכז אל אמל.

לאור כל האמור לעיל, ומבלי להתעלם מהמידעים החסויים שהוצגו בפני הוועדה ובפנינו אשר אמנם קודמים למאסרו של העותר אך מתייחסים גם לתקופה שלאחר שחרורו, החלטת הוועדה סבירה ומוצדקת ואנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום ה' שבט תשע"ה, 25/01/2015 במעמד הנוכחים.