1

בפני כב' השופט רון שפירא, סגן נשיא

עניינה של עתירה זו, עד כמה שניתן להבין, ברצונו של העותר לקבל אישור כי השלים הליך טיפולי בכלא חרמון קודם שהועבר לכלא כרמל. יצוין כי מעיון בעתירה עצמה, ניתן היה להבין כי העותר טוען כנגד הפסקת הטיפול ומבקש לחזור ולהשתלב בו. עם זאת, העותר הסביר במהלך הדיון בפני, כי למעשה, כך לטענתו, סיים טיפול בשלב ב' והיה אמור לעבור לשלב ג'. העותר לא היה מעוניין לעבור לשלב הבא והעלה טענות כנגד הצוות המטפל, וכתוצאה מכך, כך לטענתו, עבר מכלא חרמון לכלא כרמל.

מעיון בתגובת שב"ס עולה כי מדובר באסיר המרצה מאסר שישי בגין עבירות של מרמה, עושק, זיוף וקבלת רכוש גנוב. העותר נקלט בבית סוהר חרמון לצורך טיפול גמילה, הוא שובץ לטיפול ביום 9.7.13. בתאריך 9.7.14 נערכה לעותר ועדת אית"ן וזאת בשל התנהגות עבריינית ואלימות במחלקה. הועדה התרשמה כי מדובר באסיר שלכאורה משתף פעולה ותפקודו תקין, אך בפועל נוהג בעבריינות ואלימות כלפי אסירים אחרים. מהטעמים המפורטים בדו"ח מצאה הועדה כי העותר אינו מגלה תובנה לחומרת מעשיו ופוגע בהליך הטיפולי במחלקה. יצוין כי הובהר לעותר, כי במידה ויבקש לחזור לטיפול בשנית בכלא חרמון, יוכל להגיש בקשה. עם זאת, מצאה הועדה כי לעת הזו יש להפסיק את שהייתו בכלא חרמון, תוך שמירה על זכותו לפנות בבקשה מתאימה לאחר חלוף שלושה חודשים.

בנסיבות אלו לא מצאתי מקום להיעתר לעתירה. גורמי המקצוע לא קבעו כי העותר סיים שלב, אלא קבעו כי עליו להפסיק את הליך הטיפול, תוך שמירה על זכותו לפנות ולבקש לחזור לטיפול לאחר שישהה במשך שלושה חודשים בכלא אחר. אפשרות זו, כמובן, פתוחה בפני העותר, והוא רשאי להגיש בקשה מתאימה. ככל שהדבר נוגע להרחקתו מההליך הטיפולי, הרי שזו החלטה שהתקבלה על ידי הדרג המקצועי בשב"ס, ולא ראיתי בפני כי ההחלטה היא סבירה בצורה קיצונית באופן המצדיק התערבותו של בית משפט בהחלטה.

אשר על כן, העתירה נדחית.

2

כאמור, פתוחה בפני העותר הדרך, לאחר חלוף שלושה חודשים מעת שהורחק מהקבוצה הטיפולית בכלא חרמון, לחזור ולהגיש בקשה להשתלב בהליך טיפולי, וחזקה על שב"ס כי ככל שתוגש בקשה, היא תישקל לפי העניין.

יש לשלוח פסק הדין לצדדים.