1

העותר נשפט והורשע , יחד עם אחיה של אשתו, בתקיפת אדם אחר וגרימת חבלה חמורה, על רקע חשד לפגיעה בכבוד המשפחה. זאת לאחר שהעותר וגיסו חשדו בקיומו של קשר בין האחר לאשת העותר. העותר נידון למאסר של שנה ומחצה.

העותר סווג כאסיר אלמ"ב. גיסו, שותפו לעבירה לא סווג כאסיר אלמ"ב.

בעתירה זו מלין העותר לקיומה של אפליה לרעה כלפיו, לעומת גיסו, בעניין הסיווג כאסיר אלמ"ב.

כן הוא מלין על כך כי סיווגו זה מונע יציאתו לחופשות. כמו כן הלין על כי לא נקבעה לו קטגוריה אולם נכון למועד הדיון הובהר כי העותר מסווג בקטגוריה א' כאסיר אלמ"ב.

וועדת אלמ"ב שדנה בעניינו של העותר בחודש 6/2014, קבעה כי הביע צער על מעשיו, המליצה כי ישולב בטיפול אינטנסיבי ייעודי לאלימות זוגית וכן המליצה כי בכפוף להשתלבותו בטיפול זה, יצא לחופשות קצרות בנות 8 שעות וככל שיתמיד בטיפול ויתקדם בו תישקל האפשרות להארכת משך חופשותיו.

במהלך הדיון הוצגו לעיוני דו"ח וועדת אלמ"ב וכן החלק החסוי של דו"ח זה.

שוכנעתי כי בדין הוגדר העותר כאסיר אלמ"ב.

אשר לטענת האפליה, זו מתבססת על הטיעון כי גם הגיס, השותף לעבירה עבר את העבירה על רקע כבוד המשפחה.

2

אכן קיים רקע משותף לעותר ולגיסו בביצוע העבירה על רקע כבוד המשפחה, ברם על אף האמור נדחית טענת האפליה משום שלגבי העותר (ולא לגבי גיסו) מצאה הוועדה כי הצורך בהגדרתו כאסיר אלמ"ב נובעת גם ממהות הקשר הזוגי הבעייתי שנתקיים בינו לבין אשתו ללא קשר לרקע ולביצוע התקיפה כנגד האדם האחר. עניין זה לא נתקיים לגבי הגיס ומצריך טיפול כשלעצמו.

משום כך, אין מתקיימות נסיבות זהות לחלוטין בין העותר לגיסו ואין בסיס לטענת האפליה.

מכאן לעניין החופשה. שוכנעתי לאחר עיון בדו"ח וועדת אלמ"ב ובפרט בדו"ח הסודי, כי הוועדה נתנה דעתה למכלול השיקולים וכי המלצתה היא המלצה מאוזנת אשר מחד נותנת מענה פוטנציאלי לבעיית הזוגיות שהיוותה חלק משמעותי מן הרקע שהביא לנסיבות שהוליכו לביצוע העבירה בסופו של יום ומאידך נותנת אפשרות לשילוב העותר בחופשות באופן הדרגתי ומבוקר ואף אפשרות להגדלת שעות החופשה ככל שישתלב בטיפול ויטמיע את תכניו.

נכון יהיה מבחינת העותר להשתלב בטיפול מה שיביא גם לפתיחת חופשותיו בהדרגה.

נוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

להמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"ד, 15 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.