1

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד סולי לביא
המשיב 1 ובאת כוחו עו"ד ענבר קינן

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

המשיב 1 (להלן: "המשיב") מרצה עונש מאסר ראשון למשך שנה בעקבות הרשעתו בעבירת סחיטה באיומים ממנכ"ל סוכנות לדוגמנות נושא ת"פ 8522-12-13 (בימ"ש לנוער ת"א) וביום 21.7.14 החליטה המשיבה 2 (להלן: "הוועדה") לשחררו על תנאי בתנאים המפורטים בסיפא החלטתה, לרבות מעצר בית לילי, מגורים בבית אמו בצפת, עבודה בחברת א.י. ג'רבי מחשבים ויזמות בע"מ והתייצבות תוך 3 ימים במשרדי הרווחה בצפת על מנת שתוכן על ידה תוכנית שיקומית לגביו, והוא ישתתף בה, בהיעדר תוכנית רש"א.

העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוני בא כוחו בפנינו כי שגתה הוועדה בכך שהורתה על שחרורו המוקדם של המשיב, שלא עבר כל הליך טיפולי במהלך מאסרו, שמסוכנותו נובעת מהעבירה נושא מאסרו ומכך שחלק ניכר מתקופת המאסר מקורו בהפעלת מאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו.

כמו כן טוען ב"כ העותר כי הוועדה לא התחשבה במידע החסוי שהוצג בפניה ובפנינו באשר להתנהגות אלימה של העותר ובכך שהאישור שהוצג בפניה לגבי העסקתו של העותר לאחר מאסרו הוא אישור לא ברור בכל הקשור לשעות העבודה ולזהותו של המפקח על העותר במהלכה.

העותר טוען כי הוועדה התעלמה מהעובדה שהמשיב גילה אמביוולנטיות בכל הקשור לטיפול במהלך מאסרו וסירב לתוכנית רש"א, אשר הציעה לו להשתלב בהוסטל דתי.

2

ב"כ המשיב תומכת בהחלטת הוועדה וטוענת כי המשיב לא השתלב בהליך טיפולי במהלך מאסרו מאחר ועבר מבית סוהר "אופק" לקטינים לבתי סוהר לבגירים ובשל יתרת מאסר קצרה לא השתלב בתהליך טיפולי.

ב"כ המשיב טוענת כי אמנם המשיב סירב לתוכנית רש"א אך עשה כן בשל התרחקותו מהדת, מסגרת שהוצעה לו על ידי רש"א.

לדעת ב"כ המשיב, די בפנייתו של המשיב למשרדי הרווחה בצפת והשתתפותו בהליך טיפולי שיוצע לו שם בצירוף עבודה ומגורים בבית אמו כדי להפיג את המסוכנות הצפויה ממנו.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא לא התעלמה מהעובדה שהעותר לא השתלב בתהליך טיפולי במהלך מאסרו, אך מהדברים שמופיעים בחוות דעת העו"ס שהוצגה בפני הוועדה ובפנינו ביום 29.4.14 עולה כי המשיב נשפט לאחרונה ובשל יתרת מאסרו הקצרה אינו מתאים לשילוב בטיפול במסגרת המאסר.

המשיב הביע רצון להיפגש עם יועץ רש"א בכלא לבחינת אפשרות לבניית תוכנית טיפול וגם אם הביע אמביוולנטיות לגבי הצורך בקבלת סיוע והתמודדות עם בעיותיו כדי למנוע מעורבות נוספת בפלילים, אין בכך כדי למנוע את שחרורו על תנאי רק בשל העובדה שלא השתלב בתהליך טיפולי במהלך מאסרו.

אף אנו, כמו הוועדה, איננו מתעלמים מסירובו של המשיב להשתתף בתוכנית רש"א בעלת אופי תורני, אך מתיאור עברו של המשיב עולה כי הוא התנתק ממסגרת דתית ומשכך אין להלין עליו שלא הסכים לחזור למסגרת כזו כחלק מתוכנית רש"א.

עיינו בדו"ח האירוע שהוצג בפני הוועדה ובפנינו שעניינו קטטה בין המשיב לעצורים קטינים אחרים בבית המשפט לנוער, מדובר באירוע שאינו מהזמן האחרון יחסית, כאשר העותר היה עדיין עצור והמעורבים באותו אירוע ביקשו לסגור את הסכסוך ביניהם.

לאור כל האמור לעיל, אין לומר על החלטת הוועדה נושא העתירה כי היא סוטה ממתחם הסבירות או לוקה באחד הפגמים מתחום המשפט המינהלי המצדיקים התערבותה של ערכאה שיפוטית.

עם זאת, יש מקום לקבל נתונים נוספים לגבי שעות העבודה של המשיב במקום העבודה המוצע וזהותו של המפקח עליו במהלך עבודתו שם.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה והמשיב ישוחרר בתנאים שנקבעו על ידי הוועדה בהחלטתה מיום 21.7.14.

המשיב יתייצב בלשכת הרווחה בצפת ביום 31.7.14 על מנת שלשכת הרווחה תבדוק את תנאי העסקתו של המשיב במקום העבודה המוצע, לרבות זהותו של המפקח עליו במקום העבודה, על מנת שתוכן עבור המשיב תוכנית שיקומית שישתתף בה ואשר פרטיה יועברו לוועדת השחרורים תוך 7 ימים מהכנתה, ועל מנת שתיבדק אפשרות גיוסו של המשיב לצה"ל.

3