הרקע לעתירה וטענות הצדדים:

בפני עתירת אסיר שהוגשה נגד ההחלטה שלא להסיר את סיווגו כטעון הגנה.

העותר מרצה עונש מאסר פלילי שנגזר עליו למשך 3 שנים, 7 חודשים ועוד 15 יום החל מיום 15.12.2020, בגין הרשעתו בשני תיקים פליליים בעבירות שוד בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית וכן איומים. ריצה מאסרים קודמים. מוגדר כטעון הגנה, סג"ב, התראה ומוגבל טל"צ.

העותר טוען כי בעת שהייתו בבית מעצר ניצן בשנת 2018 הוא הוחתם על טופס אשר מסווגו כטעון הגנה וזאת מבלי שהוסברו לו פני הדברים במלואם ומשמעות חתימתו על אותו מסמך ומאז ועד היום הוא מסווג כטעון הגנה. כן נטען כי נמסר לעותר על ידי גורמי מודיעין בבית המעצר קישון כי שהייתו באגף טעוני הגנה אינה מתאימה עבורו ותהווה לו סכנה ממשית שכן קיימים סכסוכים רלוונטיים לעותר באגף זה. נטען כי אי הסרת הסיווג פוגעת בעותר שכן הוא שוהה תקופה לא מבוטלת באגף הפרדות ללא תנאים הולמים סגור בתאו וכן לאור הגדרת העותר ט"ה הוא אינו זכאי להשתלב בהליך טיפולי כלשהו במסגרת מאסרו. לכן זכויותיו כאסיר נפגעות על לא עוול בכפו ולתקופה ארוכה ביותר. הוא אינו זכאי להשתלב בסבב חופשות, אינו זכאי לקבל הליך טיפול ואינו זכאי להתייחדויות. העותר טוען כי אינו מאוים ואינו חושש מאיש. חרף פנייתו בבקשה להסרת הסיווג, לא טרח המשיב לנמק החלטתו שלא לאשר את הבקשה. נטען כי העותר הוגדר כטעון הגנה בשנת 2018 כאשר נקלע לאירוע אלים במהלך מאסר קודם והוחתם על טופס שלא ידע מה משמעותו. נטען כי לעותר אין סכסוך עם ארגוני פשיעה ואין לו בעיות עם אף אחד ולכן אין צורך להגדיר אותו טעון הגנה. נטען כי לעותר סיכון גדול יותר כאשר הוא באגף טעוני הגנה. הסכסוכים שרשומים במערכת המידע של שב"ס הם עם טעוני הגנה ולא עם אסירים רגילים.

המשיב טוען כי בתאריך 21.02.23 נדחתה בקשת העותר להסרת הגדרתו כטעון הגנה על ידי הגורם המוסמך נוכח עמדת גורמי המודיעין וקיומו של צבר חמ"ן שלילי בדבר סכסוכים, מרמה, מעורבות שלילית ואלימות. המשיב פועל בהתאם לפקודת נציבות 04.04.00 שעוסקת באסירים טעוני הגנה ולפיה אסירים יוגדרו כטעוני הגנה בהתקיים יסוד סביר להניח כי נשקפת סכנה לשלומם מאסירים אחרים והם יוחזקו בתנאים שיבטיחו את שלומם, כאשר ייעשה שימוש זהיר בהגדרה זו. יש להחזיק אסיר טעון הגנה באגפים שהוקצו להחזקת אסירים טעוני הגנה. העותר מוגדר כטעון הגנה מחודש 01/21 בין השאר בגין מידע מודיעיני שמצביע על כוונות לפגיעה וסכסוכים. העותר הוגדר כטעון הגנה גם במסגרת מאסרו הקודם. נוכח עמדת גורמי המודיעין הגדרתו כאסיר טעון הגנה מוצדקת ומבוססת על תשתית ראייתית מנהלית איתנה והתקבלה בהתאם להוראות הפקודה. הפקודה קובעת מנגנון בקרה ופיקוח על הגדרה זו כך שההגדרה תשוב ותיבחן אחת ל-18 חודשים על ידי הגורם המוסמך. נטען כי מתן התייחדות או שילוב בסבב חופשות אינן זכויות כי אם טובות הנאה והעותר רשאי להגיש בקשה שתיבחן לגופה. באשר לטיפול סוציאלי נטען כי העותר לא פנה לגורמי הטיפול בקישון בבקשה להשתלב בטיפול סוציאלי ומהשיחה עמו ההתרשמות הינה שהוא ללא מוטיבציה לטיפול. קיים מנגנון שמאפשר לגורמי הטיפול לבחון שילובו של אסיר טעון הגנה במסגרת טיפולית. מעבר להגדרתו של העותר כטעון הגנה, הוא מוחזק באגף שמיועד להחזקת אסירים שמוטלות עליהם מגבלות לשימוש בטלפון ציבורי, זאת נוכח חמ"ן שלילי רב שצבר. תנאי ההחזקה הייחודיים הנדרשים בעניינו של העותר רלוונטיים בעת קבלת החלטה מנהלית הנוגעת למקום החזקתו ויש בה כדי לצמצם אפשרויות השמתו מטבע הדברים. יש לבכר את שיקולי הביטחון והשמירה על חיי האסיר. מדובר בשיקול דעת של המשיב הכרוך בניהול בית הכלא ובעל השלכות על הביטחון, האבטחה ושלום האסירים. קיים סיכון ממשי לשלומו של העותר בהסתמך על מידע מודיעיני רב ומבוסס ולכן ההחלטה בעניינו סבירה ואין מקום להתערב בה.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים שהוגשו לעיוני, הגעתי למסקנה כי לא נפל פגם המצדיק התערבות בהחלטה שלא לבטל סיווגו של העותר כטעון הגנה.

כפי שטען המשיב, הפקודה הרלוונטית לגבי אסירים טעוני הגנה הינה פקודת נציבות שמספרה 04.04.00 הקובעת כי אסירים יוגדרו כטעוני הגנה כאשר קיים חשש כי נשקפת להם סכנה מאסירים אחרים והם יוחזקו בתנאים שיבטיחו את שלומם. כמובן שיש לעשות שימוש זהיר בהגדרה זו. בעניינו של העותר טוען המשיב כי העותר הוגדר כטעון הגנה בגין מידע מודיעיני שמצביע על כוונות לפגיעה וסכסוכים.

הגדרת אסיר כאסיר טעון הגנה מצויה במסגרת שיקול דעתו הרחב של המשיב, כאחראי על ביטחונם של האסירים ושל הציבור וההחלטה שבנדון ניתנה במסגרת שיקול דעתו של המשיב כדי למנוע פגיעה באסיר, בביטחון הציבור ובסדר במתקן הכליאה, על יסוד סביר לחשש העולה ממסוכנות הנשקפת לעותר. זאת ניתן לראות על בסיס החומר הסודי שהוגש לעיון ביהמ"ש, המצביע על סכסוכים שיש לעותר עם אסירים אחרים (למשל דו"ח אסירים מסוכסכים שהוגש לביהמ"ש; דו"ח ידיעה 4104779; דו"ח ידיעה 4287416; זכ"ד 4302459 ומסמכים רבים אחרים שהוגשו לעיוני). בדרך כלל, ביהמ"ש לא יתערב בהחלטה בעניין זה שנמצאת במסגרת שיקול דעתו של המשיב וביהמ"ש לא יחליף את שיקול דעת שב"ס בשיקול דעתו שלו, אלא מקום שנמצאה חריגה מהותית ממתחם הסבירות [ראו: רע"ב 4879/17 כאמל טורק נ' שרות בתי הסוהר (21.06.2017)].

במקרה זה, כאמור, לאור המידע שהוצג לעיוני, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת המשיב, אשר ניתנה במסגרת שיקול דעתו על בסיס מידע רב ועדכני, ולא נפל בה פגם המצדיק התערבות.

עם זאת, ראוי כי הצורך בהמשך הסיווג יבחן מעת לעת ובכל פרק זמן סביר. כל זאת כדי לברר אם חל שינוי בנתונים המצדיק את שינוי הסיווג בהתאם. כאשר לסיווג אסיר בקטגוריה זו או אחרת יש השפעה ממשית על תנאי כליאתו הסיווג צריך להיבחן בתוך פרקי זמן קצובים ובתדירות סבירה כדי למנוע פגיעה בלתי מידתית באסיר.

בכפוף להערה - העתירה נדחית.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.