1

בפני כב' השופט רון שפירא

עניינה של עתירה זו בבקשת העותר לצאת לחופשות. העותר טוען כי לא היה מקום לסווגו כאסיר בקטגוריה א'. לטענתו התנהגותו בכלא תקינה ואין כל עילה למנוע ממנו את יציאתו לחופשה. עוד טוען העותר, כי בעבר ביקש להודות ולרכז את כל התיקים אשר היו פתוחים כנגדו, וזאת כאשר נשפט לריצוי מאסר במסגרת ת"פ 19773-03-12 של בית משפט השלום בראשל"צ. לטענת העותר, הוא לא מוצא לחופשות על רקע של כתב אישום/חקירה פלילית התלויה ועומדת כנגדו בירושלים, וכתוצאה מכך מעכבים את יציאתו לחופשות שלא כדין, על אף התנהגותו התקינה.

הן שב"ס והן המשטרה מתנגדים להוצאת העותר לחופשה.

מעיון בגזר הדין שניתן בת"פ 19773-03-12, עולה כי במסגרת הליך זה צורפו שני כתבי אישום בלבד. לא ידוע לבית משפט במסגרת הדיון בעתירה זו, מדוע לא צורפו כתבי אישום אחרים בעניינו של העותר. יצוין כי בדיון בפני הוגשה רשימה של תשעה תיקים נוספים של עבירות מרמה, התלויים ועומדים בפרקליטויות שונות, אשר לא צורפו לאותו הליך בבית משפט השלום בראשל"צ.

ואולם לא מטעם זה לא הוצא העותר לחופשה. לבית המשפט הוגש קובץ של מידעים, הן מטעם המשטרה והן מטעם שב"ס. יצוין כי מדובר במידעים רבים המצביעים על המשך פעילות עבריינית של העותר הן בתחומי הכלא והן בדרך של קשרים עם גורמים כאלה ואחרים על רקע של ביצוע מרמה מחוץ לכלא. ריבוי המידעים מצביע על דפוס התנהגות, ונראה שגם בעת שהעותר מצוי בכלא הוא ממשיך להיות מעורב במעשי מרמה, הן כלפי גורמים מחוץ לכלא והן במערכת יחסיו עם אסירים.

2

לא אפרט את מכלול המידעים. אציין רק כי פעילותו של העותר בתחומים אלו בכלא היא פעילות ענפה, החורגת מתחום מתקן כליאה אחד, אל מתקני כליאה נוספים. פעילות נרחבת זו גם הקימה לעותר מספר רב של יריבים בבתי הכלא, באופן היוצר מסוכנות כלפיו. מטעמים מובנים לא ניתן לפרט את טיבם של המידעים. אומר רק כי מדובר בצבר רב של מידעים המצביע על דפוסי פעולה באותם תחומים בהם מרצה העותר את מאסרו. בנסיבות אלו של ריבוי מידעים ממקורות שונים, ניתן לומר כי הכמות מייצרת איכות המצביעה על דפוסי התנהגות עברייניים מושרשים.

בנסיבות אלו מסקנות שב"ס והמשטרה בדבר מסוכנות העותר, מבוססות על תשתית ראייתית מנהלית סבירה, ואין עילה להתערב בהחלטות שהתקבלו על בסיס צבר מידעים זה, לפיהן לא ייצא העותר לחופשה.

עם זאת אציין, כי מעיון בהחלטת בית המשפט העליון שניתנה ברע"ב 6025/13, עולה כי גם בפני בית המשפט העליון הוצגה התנהגות בעייתית של העותר, שבבסיסה גם התססה של אסירים אחרים (פסק דין מיום 23.10.13). במסגרת פסק הדין בעתירה הנ"ל, הוחלט כי העותר יועמד בתקופת ניסיון, וזאת לאחר שיועבר לכלא אחר. העותר הועבר, כאמור, לכלא דמון, והוא מצוי כעת בתקופה בה נבחנת התנהגותו. אציין כי רוב המידעים שהוצגו לעיוני הם מתקופות שקדמו להעברתו של העותר לכלא דמון.

בנסיבות אלו, בד בבד עם דחיית העתירה, אשר עניינה בהחלטות שהתקבלו על בסיס תשתית ראייתית סבירה, נראה על פניו, כי יש מקום להעמיק את בחינת התנהגותו של העותר בכלא דמון, אליו הועבר לאחרונה, באופן שבו יישקל עניינו שוב לאחר חלוף זמן סביר.

בהתאם, אני מורה כדלקמן:

עתירת האסיר נדחית. בית המשפט קובע כי ההחלטות שהתקבלו בעבר שלא לשלב את העותר בסבב חופשות, הן החלטות סבירות וענייניות, אשר התקבלו על בסיס התנהגותו של העותר, כפי שבאה לידי ביטוי במידעים רבים שהצטברו אצל שב"ס וכן אצל המשטרה. מדובר בהחלטות שהתקבלו במסגרת סמכות שב"ס כדין, ואין עילה להתערב בהן.

עם זאת, בשים לב למעברו של העותר לכלא חדש, ובהמשך להחלטת בית המשפט העליון, אני מורה כי שב"ס יעקוב אחר התנהגותו של העותר, וככל שזו תשתפר באופן שבו לא יהיו עוד מידעים חדשים המצביעים על מעורבותו של העותר בהתנהגות עבריינית, בין אם בתחומי הכלא ובין אם כלפי גורמי חוץ, כי אז ישקול שב"ס שוב את עמדתו בנוגע להוצאת העותר לחופשה. ראוי כי בחינה מחודשת בעניינו של העותר תיערך בתוך 60 יום מהיום.

בכפוף להנחיה דלעיל, העתירה נדחית.

3

בשולי האמור אציין, כי מעיון ביומן בית המשפט, עולה כי קבועה עתירה נוספת של העותר ליום 26.1.14. מעיון בעתירה עולה, כי טענות העותר הן לעניין אי-קיום החלטת בית המשפט העליון ברע"ב 6025/13 הנ"ל. מאחר ועתירה זו לא צורפה לעתירה אשר נדונה ביום 19.1.14 לא אתייחס בשלב זה לאמור בעתירה, הגם שחלק מהנושאים המפורטים שם גם הובאו במסגרת עתירתו הנוכחית של העותר, אשר בה ניתן כעת פסק דין. עם זאת, ובשים לב להנחיה שניתנה לשב"ס לבחון שוב את עניינו של העותר תוך 60 ימים, ישקול העותר האם הוא מבקש לקיים כעת דיון בעתירה הקבועה ליום 26.1.14 (עת"א 33384-01-14).

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים וכן לעותר באמצעות מחלקת האסיר בשב"ס.