1

הוגשה עתירת אסיר בהתאם לסעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, שאורה לועדת השחרורים לדון באופן מיידי בעניין שחרורו של העותר ממאסר, ולא יאוחר מ-26.3.15.

בד בבד, באותה עתירה, התבקש בית המשפט להורות, כי עד לדיון בעניינו בוועדת השחרורים יוותר העותר במתקן הכליאה בו הוא מוחזק ב-8 החודשים האחרונים, ולא יועבר למתקן כליאה אחר.

בהוראתי התקבלה זה עתה ונסרקה תגובת שב"ס בכתב, לפיה, ההחלטה להעביר את העותר לבית סוהר רימונים התקבלה ע"י וועדת העברות בתאריך 15.3.15.

הובהר ע"י המשיבים, כי ההחלטה, שאין עמה פגיעה בזכויות יסוד של העותר, ובמוקדה העובדה שמעמדו של העותר הוא כיום כשל אסיר, ואין עילה להמשך החזקתו בבית המעצר.

בתגובה לעתירה לדיון בוועדת השחרורים, נמסר בתגובה, כי עניינו של העותר יובא בפני הוועדה בהקדם, לאחר שייאסף המידע הדרוש לצורך קיום וועדת השחרורים כמקובל, וזאת, חרף העובדה שפרק הזמן בין גזר הדין, 10.3.15, למועד השני שליש המינהלי, 27.3.15, קצר יחסית.

2

נוכח התגובה, אני קובעת את העתירה לדיון לתאריך 31.3.15 שעה 9.00.

המזכירות תזמן את הצדדים ואת העותר משב"ס.

ניתנה היום, ו' ניסן תשע"ה, 26 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.