העותר הנושא במאסר דובר אמהרית ומבקש לרכוש דיסקים לשמיעת מוסיקה באמהרית. המשיב עומד על קיומן של פקודות הנציבות בעניין זה, לפיהן רכישה יכולה להיעשות רק באמצעות מרכז המכר ולא בהכנת דיסקים מן החוץ, ורק של דיסקים "חוקיים" קרי שאין בהם הפרה של זכויות יוצרים או תכנים אסורים.

לפי הסכמת הצדדים, פנה מרכז המכר לחנות שאליה הפנה העותר וביקש לרכוש עבורו דיסקים מסוימים, אולם התברר שדיסקים אלה אינם במצאי, וכל שיש הם שני דיסקים אחרים, שהעותר אינו חפץ בהם.

מצב זה מוכר גם בעניין מוסיקה בשפות אחרות ובהן ערבית ורוסית.

לא ניתן לעצום את העיניים מראות, שפקודות המשיב ונהליו אינם מתאימים עוד לדרכים הנוהגות לשמיעה של מוסיקה בכלל ובפרט תוך שמירה על זכויות יוצרים. עולם הדיסקים הולך ונעלם, וההקפדה על ההוראות - הנכונה כשלעצמה - מותירה את האסירים ללא מענה, ומפלה לרעה אסירים שמבקשים לשמוע מוסיקה שלא באנגלית או בעברית (שהן שפות שיש בהן עדיין מצאי דיסקים בשוק).

כך בפרט, כאשר מתקיימת הקפדה על מניעת שימוש באמצעי שמע חלופיים כמו MP3, אף אם הוכנסו ולמשיב והוחזקו בו ברשות.

אף שמדובר בטובת הנאה, לא ניתן שלא לראות את החשיבות הסגולית שיש בשמיעת מוסיקה (ואף קבצי שמע) לרווחת האסירים ולשיקומם.

בנסיבות אלו, מוטל על המשיב להציע פתרון הולם. העניין מצוי בדיונים בעתירות שונות מזה זמן רב, והגיע העת לגבש פתרון.

המשיב יגיש עדכון מפורט ובו חלופות לעותר עד יום 30.6.24.

לדיון הקרוב יזומן מתורגמן לשפה האמהרית.

ניתנה היום, י"א סיוון תשפ"ד, 17 יוני 2024, בהעדר הצדדים.