1

המבקש עותר בבקשה להורות למשיבה לנמק מדוע היא מונעת ממנו ביקורי התייחדות וכן ביקור פתוח של ילדיו בבית הסוהר.

נימוקי הבקשה:

תפקידו של האסיר הינו ללא דופי ולא נרשמו לו דוחות משמעת, נשוי ואב לשני ילדים וברצונו להרחיב את התא המשפחתי. שלילת ההתייחדות הינה בלתי סבירה באופן קיצוני. זכות ההתייחדות הינה זכות חוקתית. האסיר מפנה להלכה שנפסקה בבג"צ 2245/06 דוברין ואח' נ' מ"י ובג"צ 7052/03 עדאללה נ' שר הפנים.

תגובת המשיבה:

על פי גורמי המודיעין משתייך האסיר לארגון פשיעה המסוכסך עם ארגוני פשיעה אחרים על רקע עסקי ופלילי. האסיר נקשר לסכסוכים של אותו ארגון. במהלך מאסרו התקבל מידע בדבר סכסוכים, כוונות פגיעה, מעורבות בקטטות והתנהגות שלילית בכלא. על כן, נמנעה מהאסיר האפשרות לביקור פתוח שלא תחת מחיצה, וזאת מתוך שיקולי ביטחון הכלא, ומחשש מהחדרת חפצים אסורים. הדברים אמורים, בבחינת קל וחומר, לעניין ביקורי התייחדות.

ב"כ המשיב הגיש לעיוני, בהסכמת ב"כ העותר, מידע חסוי של שב"ס ומשטרת ישראל שאף היא מתנגדת לביקורים פתוחים ולביקורי התייחדות.

לאחר דיון במעמד הצדדים, הוצע לב"כ המשיב לשקול את עמדתו בעניין ביקורי הילדים.

2

בתגובה משלימה הודיע ב"כ המשיב כי המשיבים אינם מתנגדים כי ייערכו ביקורים סגורים או לחילופין ביקורים פתוחים ובלבד שהעותר יציע מלווה שיאושר על ידי המשיבים.

בעניין ביקורי ההתייחדות, המשיבים עומדים על התנגדותם לאור המפורט במידע המודיעיני, לפיו העותר משתייך לארגון פשיעה. כמו כן, עולה מהמידע שהתנהגותו של העותר הינה שלילית ומצדיקה שלילת טובות הנאה.

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר של 22 חודשים בגין עבירות אמל"ח, הצתה ועבירות תעבורה.

אין לאסיר זכות קנויה לביקורים בהיותו בכלא, גם לא להתייחדות. מדובר בהטבה הנתונה לשיקול דעת המשיב שצריך להפעיל את שיקול דעתו בהתאם לכללים שנקבעו [סעיף 47(ב) לפקודת הנציבות, סעיפים 30-119(ב) לתקנות, סעיף 23 לפקנ"צ - ביקורים, וראה רע"ב 6956/99 יונס נ' שב"ס, ובעניין התייחדות ראה גם רע"ב 8802/14 פלוני נ' שב:ס ורע"ב 2416/05].

האיזון שיש לערוך הוא בין הצורך האנושי של אסירים בהתייחדות עם בנות זוגן, לבין שיקולים אחרים הנוגעים להבטחת ניהול תקין של בית הסוהר, שמירה על שלום הציבור וביטחונו והקצאת משאבים ראויה במסגרת הצרכים השונים. במסגרת השיקולים נשקל גם עניינו הפרטי של האסיר והסיכונים האפשריים הטמונים באסיר (בר"ע 2416/05 פלוני נ' מ"י].

שלילת זכות ההולדה וההורות עשויה לשאת על גבה מגבלות שונות עקב תנאי המאסר שעליהם לעמוד במבחני הפגיעה המותרת בזכות זו בהתחשב במשקלם היחסי של הערכים הנוגדים.

העותר הינו אב לשני ילדים ומבקש להרחיב את משפחתו. מול זכות זו, קיימים ערכים נוגדים מהותיים שבמקרה זה יש בהם כדי להכריע את הכף נגד הבקשה.

על פי המידע ממשטרת ישראל, מתן פריווילגיה לעותר עלולה רק למנף את פעילותו הפלילית המתקיימת בתקופת מאסרו הנוכחי ואף לסייע בידו להעביר מסרים כלפי חוץ לטובת ביצוע משימות פליליות במסגרת השיוך הארגוני.

בעניינו של העותר קיים מידע רב על התנהלות שלילית, חלקו מהעת האחרונה. בעמדת משטרת ישראל, מפורטים 6 מידעים שונים המצביעים על התנהגות שלילית ברף הגבוה ביותר.

3

עולה מהמידעים מסוכנות גבוהה ביותר, כפולה, גם מהעותר כלפי אחרים וגם מאחרים כלפי העותר. עיינתי בכל אחד מהמידעים ואכן עולה מהם מסוכנות חריגה בחומרתה. ההיקף הכמותי וה"איכותי" של המעורבים במידע מצביע על כך שמדובר במסוכנות נרחבת ביותר ולא נקודתית.

עיינתי גם בדוחות המידע של שב"ס המצביע על מס' אירועים שליליים בהם היה העותר מעורב.

בנסיבות אלה, נראה בעיני כי אכן הרשות המנהלית שקלה את השיקולים השונים והחלטתה מבוססת על אדנים מוצקים.

כאמור, המשיבה הסירה את ההתנגדות לביקורי הילדים.

ב"כ העותר מבקש לאפשר לאמם של הקטינים להתלוות אליהם לביקור. בנסיבות המקרה שבפני, לא מצאתי הצדקה ליתן למשיב הוראה בעניין זה. חזקה על המשיב שיבדוק את תנאי הביקור לגופם של דברים בהתאם לשיקולים המתחייבים.

בכפוף לאמור בתגובה המשלימה של המשיב, אני מורה על דחיית העתירה.

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשע"ה, 03 יוני 2015, בהעדר הצדדים.