1

נוכחים:

העותר

ב"כ המשיב - עו"ד ריקי בר-און

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

עניינה של העתירה, התנגדות להחלטת וועדת המיון לשבץ העותר בבית סוהר אלה הממוקם בדרום הארץ.

מדובר באסיר שפוט למאסר של שנה, מיום 1.4.15 סיום מאסר 31.3.16, בגין שימוש במסמך מזוייף, זיוף מסמך וכוונה לקבל באמצעותו דבר, לטענת שב"ס מאסר רביעי, לטענת העותר מאסר ראשון. על פי דוח צוהר מדובר במאסר רביעי, כניסה 11 לכלא.

לעתירה הוגש כתב תשובה בצירוף חוו"ד איבחון ומיון על פיו התקבלה החלטה להעביר העותר לכלא אלה.

העותר תוקף הן את וועדת המיון שלטענתו לא התכנסה עפ"י החוק, הן את ממצאיה, הן את המרחק ממקום מגוריו לכלא אלה, כשלטענתו על פי פסיקת העליון לא ניתן לשכנו בכלא שהמרחק בין מקום מגוריו לאותו כלא, עולה על 60 ק"מ.

לטענת המשיב, ההחלטה בדבר מיונו לכלא הינה החלטה מקצועית המבוססת בין היתר על שיקולי סיכון וסיכוי, ופרמטרים אישיותיים של העותר וצרכיו היחודיים. רמת הביטחון בבתי הסוהר במרכז אינה עונים לצרכי עותר זה. והכוונה הינה לכלא רימונים, כלא איילון, בתי מעצר תל אביב, ניצן, הדרים, ירושלים והעדר מקומות באגף תורני.

העותר הביע שביעות רצון להשתלב בכלא אלה באגף אג"ד.

2

ככלל ועל פי ההלכה, שיבוץ אסירים היא אחת המלאכות הקשות העומדת בפני שב"ס. מעטים הם המקרים שביהמ"ש התערב בשיקול דעתו המקצועי המורכב של שב"ס בעניין זה.

לאחרונה פסק ביהמ"ש העליון ברע"ב 1862/15 כי מרחק בין מקום מגורי עותר לבין מקום כליאתו, לא יהיה שיקול בשיבוץ האסיר לכלא זה או אחר.

מתוך חווה"ד שהוגשה ומצורפת לתשובת המשיב, חזקת התקינות עומדת למשיב כי התקיימה וועדה כהלכתה ואין בדעת ביהמ"ש לחלוק על מסקנותיה בהעדר כלים מקצועיים.

נוכח כך העתירה נדחית.

ניתנה והודעה היום כ"ב סיוון תשע"ה, 09/06/2015 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

עיכוב ביצוע ל-48 שעות. העותר יגיש עתירה לביהמ"ש העליון, אם חפצו בכך, ושב"ס ידאג לשליחתה.