בעתירה זו מבקש העותר למנוע את העברתו של העותר, שהוא עצור עד לתום ההליכים, מכלא כרמל לכלא צלמון. לטענתו, נפסק בפסק דין קודם שניתן בעת"א 5747-02-23 (להלן: "העתירה הקודמת")כי לא ניתן להעביר את העותר לכלא צלמון עקב העדר התאמה למצבו הבריאותי, וזאת בהתאם לעמדת שב"ס בעתירה. מכאן שהעברתו כעת מנוגדת לעמדה שהציג שב"ס בעתירה קודמת.

למען הסדר יצוין כי בגוף העתירה הוגשה גם בקשה למתן צו זמני שיעכב את ביצוע העברתו של העותר מכלא כרמל לבית מעצר צלמון. עם זאת, ומאחר וסבור אני כי דין העתירה להידחות על הסף, לא מצאתי מקום לדון בבקשה. אפרט להלן בתמצית.

העתירה הנוכחית אינה נתמכת בתצהיר ודי בכך כדי שתידחה על הסף.

מעבר לאמור ולגופו של עניין: בעתירה הקודמת, שהתברר בבית משפט מחוזי מרכז (כב' השופט דרור ארד אילון) ביקש העותר לעבור לכלא צלמון, בהתאם להחלטת וועדת ההעברות הארצית (סעיף 5 לעתירה הקודמת). שב"ס ציין בתגובתו את ההלכות הפסוקות בדבר סמכותו של שב"ס לקבוע את מתקן הכליאה שבו יוחזק האסיר וצמצום ההתערבות השיפוטית בהחלטות שעניינן שיבוץ עצורים ואסירים במתקני כליאה. בד בבד הבהיר שב"ס כי העברת העותר לכלא צלמון, לבקשתו וכפי שאושרה ע"י וועדת העברות ארצית, מעוכבת עקב מצבו הרפואי "בשלב זה" (סעיף 10 לכתב התשובה בעתירה הקודמת).

בסעיף 11 ג' לכתב התשובה שהוגש בעתירה הקודמת הבהיר שב"ס כי "לאחר בדיקת אורטופד מומחה כאמור, תיבחן שנית כשירותו של העותר לעבור לבימ"ר צלמון" (ההדגשה במקור). בניגוד לנטען בסעיף 8 לעתירה הנוכחית שבפני, שב"ס לא העלה בעתירה הקודמת התנגדות נחרצת להעברת העותר לכלא צלמון. שב"ס ציין בעתירה את סוגיית התאמת בימ"ר צלמון, מתקן כליאה הבנוי במדרון ושיש בו ריבוי מדרגות, למצבו הרפואי של העותר והבהיר כי ביצוע העברת העותר לבקשתו מעוכב, בשלב זה, עד להשלמת הבדיקות וקבלת חוות דעת מאורטופד מומחה.

בפסק הדין שניתן בעתירה הקודמת הבהיר בית המשפט, שדחה את העתירה, כדלקמן: "יתרה מכך, המשיב לא סגר את הדלת בפני העותר אלא התנה את המעבר באישור של רופא אורתופד ומסר שאף נקבעו תורים במר"ש בחודש זה וצפויה בדיקה על ידי רופא חיצוני." (עמ' 2 ש' 22 - 23 לפרוטוקול ופסק הדין בעתירה הקודמת).

מכאן שהחלטת שב"ס להעביר את העותר לכלא צלמון, כפי שביקש העותר בעבר במסגרת העתירה הקודמת, בוצעה בהתאם לתשובה שנמסרה ע"י שב"ס לבית המשפט שדן בעתירה הקודמת ושבה הובהר שנושא בקשתו של העותר, כפי שנדונה בעתירה הקודמת, יבחן וייבדק. כל זאת פורט והובהר במפורש בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז בעתירה הקודמת.

אשר על כן העתירה שבפני נדחית על הסף ללא צורך בקבלת תשובה מהמשיב ובלא שקוים בה דיון.

בסעיף 7 לעתירה שבפני מבקש העותר לחייב את שב"ס בהוצאות "...בשל ההתנהלות והזלזול המתמשך בזכויותיו המהותיות של העותר על אף החלטות שיפוטיות קודמות". כפי שפורט לעיל, שב"ס פעל כפי שהודיע לבית המשפט בעתירה הקודמת, שנדחתה. כך שאין בסיס לטענה. עם זאת ניתן ללמוד מהנטען כי העותר מכיר בצידוק שבחיוב בהוצאות משפט מקום בו ננקט הליך שיפוטי מיותר, וזאת על אף החלטות שיפוטיות קודמות. בהתאם, ובשים לב לאמור לעיל, יבהיר העותר עד לא יאוחר מיום 8.10.23, מדוע לא יחויב בהוצאות משפט בגין הגשת עתירה זו.

בכפוף לאמור לעיל והשלמת הדיון בסוגיית פסיקת הוצאות משפט, העתירה נדחית על הסף ובלא שהתבקשה תגובה מטעם המשיב.

יש לשלוח פסק דין לב"כ העותר, למחלקה המשפטית של שב"ס במחוז הצפון ולעותר באמצעות שב"ס.

ניתן היום, י"ד תשרי תשפ"ד, 29 ספטמבר 2023, בהעדר הצדדים.