1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד מוטי יוסף

ב"כ המשיב 2 עו"ד זנה אווקה

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה מאסר ראשון למשך כחמש שנים בגין סרסרות לזנות, הבאת אדם לעסוק בזנות, גרימה לעזיבת מדינה לשם זנות ואיומים, והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 8.1.15 שדחתה בקשתו לשחרור על תנאי.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה שהתעלמה מהעובדה שחרף החלטת שרת המשפטים דאז ושר החוץ להעביר אותו להמשך ריצוי מאסרו ברוסיה, לא נעשה דבר במשך תקופה ארוכה יחסית והעותר ממשיך לרצות את מאסרו בארץ.

ב"כ העותר טוען כי אם ישוחרר העותר על תנאי, לא תהיה כל בעיה להעבירו לרוסיה, היא ארץ אזרחותו.

ב"כ המשיב 2 מתנגד לקיצור עונשו של העותר שכן מדובר במי שהוא אזרח רוסיה, שאינו רשאי לשהות בארץ, והגורמים המוסמכים החליטו להעבירו לרוסיה להמשך ריצוי יתרת מאסרו אך החלטת שלטונות רוסיה טרם התקבלה לעת הזו.

2

עוד טוען ב"כ המשיב 2 כי העותר לא הוכיח בפני הוועדה או בפנינו כל נסיבות חדשות המצדיקות קיום דיון חוזר בעניינו שכן גם אם התנהגותו במהלך מאסרו תקינה, הרי מסוכנותו אם ישוחרר לא פחתה שכן הוא לא השתלב בהליך טיפולי במהלך מאסרו.

ב"כ העותר טוען כי העותר מופלה לרעה משותפיו לביצוע המעשים, אשר שוחררו ממאסרם על תנאי והועברו לרוסיה, כפי שניתן יהיה לעשות גם לגבי העותר באם ישוחרר על תנאי ואז לא יצטרך לרצות את יתרת מאסרו ברוסיה.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא צדקה בקביעתה שלא חל שינוי נסיבות מאז החלטתה הקודמת שלא לשחרר את העותר על תנאי, שכן אין בשיהוי שחל אצל שלטונות רוסיה בכל הקשור לקבלת העותר על מנת לרצות את יתרת מאסרו או על מנת להחזירו לרוסיה כדי להצדיק את קיצור תקופת המאסר של העותר שכן מדבור במי שמסוכנותו עולה מהעבירות נושא מאסרו ומכך שלא עבר במסגרת שב"ס כל הליך טיפולי להפחתת מסוכנותו.

משכך הם פני הדברים, לא מצאנו נימוק לשנות מפסק דינו של בית המשפט המחוזי בב"ש, בעת"א 945-00-14 מיום 14.7.14, שדחה את בקשת העותר לשחרור על תנאי.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום י"ד אייר תשע"ה, 03/05/2015 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.