1

נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד חיים אוחנה

ב"כ המשיב 2 עו"ד זודזישסקיה סבטלנה

[פרוטוקול הושמט]

פסק דין

העותר מרצה עונש מאסר שני למשך 8 חודשים בגין נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח ובזמן פסילה והוא עותר כנגד החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 26.2.14 שלא לשחרר אותו על תנאי.

ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר לא נתנה את המשקל הראוי לתקופת המאסר הקצרה שהוטלה על העותר, ואשר בגללה לא זכה להליך טיפולי בין כותלי בית הסוהר ולתוכנית רש"א, להתנהגותו החיובית במהלך מאסרו כפי שעולה מהמסמכים שהיו בפני הוועדה והוצגו גם בפנינו, לזמן שחלף מאז מאסרו הקודם של העותר ועד היום ולתוכנית השיקומית הפרטית של מרכז אלאמל שהוצגה בפני הוועדה ובפנינו, במיוחד לאור ההשלמה שהוצגה בפנינו, ואשר לא היתה בפני הוועדה, לפיה חלק מהתוכנית הטיפולית תהיה סדנה לנהיגה מונעת שיעבור העותר בתקופת הרישיון.

המשיב 2 מתנגד לשחרורו המוקדם של העותר ומצביע על מסוכנותו בכל הקשור לביצוע עבירות תעבורה, על כך שעונש המאסר נושא העתירה מורכב מהפעלה של 6 חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים נגדו, ועל כך שממאסר קודם שריצה למשך 3 שנים בגין הריגה ועבירות אחרות שוחרר על תנאי.

ב"כ המשיב 2 מצביעה גם על כך שהעותר משליך את האחריות לביצוע העבירות נושא מאסרו על אדם אחר וטען בפני גורמי הטיפול ונציג רש"א שהוא אינו זקוק לטיפול שכן מדובר במעידה חד פעמית.

2

כן מצביעה ב"כ המשיב 2 על עברו התעבורתי של העותר, לרבות עבירות של נהיגה בזמן שכרות ועבירות בטיחותיות אחרות, כאשר בעניין זה טוען ב"כ העותר שהעותר נוהג מאז שנת 1992 ובזמן האחרון לא עבר עבירות תעבורה בטיחותיות.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא התייחסה בחומרה להתנהגותו של העותר נושא מאסרו ולעברו הפלילי בתחום התעבורה שכולל נהיגה תחת השפעת אלכוהול, נהיגה במהירות מפורזת, מעבר באור אדום ושימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה, כאשר חלקן נעברו בזמן האחרון יחסית.

כך יש לזקוף לחובת העותר את העובדה שחלק ניכר ממאסרו הוא תוצאה של הפעלת מאסר על תנאי, דבר המלמד על כך שהעותר לא למד את הלקח וחזר לנהוג ללא רישיון נהיגה וביטוח ובזמן פסילה, כאשר מאסר על תנאי תלוי ועומד נגדו.

איננו מקלים ראש בתוכנית הטיפולית שהוצגה בפני הוועדה, אך אותה תוכנית לא כללה כל הליך טיפולי הקשור לעבירות התעבורה שביצע העותר והעובדה שלא זכה לתוכנית רש"א אינה רק בגין תקופת מאסר קצרה אלא גם בגלל העובדה שהעותר לא הביע נזקקות טיפולית בפני גורמי הטיפול ובפני נציגי רש"א בטענה שמדובר במעידה חד פעמית, טענה שנסתרת בעברו התעבורתי של העותר.

משכך הם פני הדברים, צדקה הוועדה בסיפא החלטתה נושא העתירה כאשר קבעה שהתוכנית שהוצגה בפניה ובפנינו, גם כאשר היא כוללת סדנא פרטית ולא סדנא במסגרת "אור ירוק", איננה מתאימה לעותר, ואין בה כדי לאיין את מסוכנותו כפי שהוכיח בהתנהגותו נושא מאסרו ובעברו התעבורתי.

אנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום א' ניסן תשע"ד, 01/04/2014 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.