1

לפניי עתירה דחופה שהוגשה על ידי מי שהזדהה כקרוב משפחתו של המבקש (להלן: האסיר), להוציא את האסיר לחופשה עקב הלווית אביו. העתירה הובאה לפניי כשופטת תורנית.

אף שהעתירה הוגשה שלא על ידי האסיר, מפאת הדחיפות שנחזתה בה, העברתי אותה לתגובת שב"ס.

נציין כי לפי המסמכים שצורפו לעתירה, האב נפטר ביום 3.4.23. כמו כן, לפי תגובת שב"ס, עוד אתמול האסיר עודכן שבקשתו לחופשה בנסיבות אלו, אינה מאושרת.

לאחר עיון בכלל המסמכים, אני מורה על דחיית העתירה, אף ללא צורך בדיון בה, מכל הטעמים הבאים:

2

ראשית, העתירה לא הוגשה על ידי האסיר ולא ידוע האם היא על דעתו. די היה בטעם זה כדי לדחות את העתירה, וכאמור, אך בשל הנסיבות הדחופות (הלוויה היום) הדבר לא נעשה עם קבלת העתירה.

שנית, על פני הדברים, נוכח עיתוי הגשת העתירה, ההלוויה כבר התקיימה. העתירה הוגשה בעיתוי שלא אפשר לדון בה טרם קיום ההלוויה, והטעם להגשתה פג.

כאמור, על פי נוסח העתירה היא מתייחסת להלוויה. ככל שהאסיר מתייחס ליציאה לחופשה על רקע האבל, הרי עליו להגיש עתירה חדשה, בעצמו או על ידי בא כוח, שתידון בהתאם לסדרים הנהוגים בבית המשפט.

לסיכום, העתירה נדחית.

בנסיבות המפורטות, לא תיגבה אגרה, והמזכירות תסגור את הבקשה לפטור.

המזכירות תודיע לשב"ס ולאסיר.

ניתנה היום, י"ד ניסן תשפ"ג, 05 אפריל 2023, בהעדר הצדדים.