1

בפני עתירת אסיר כנגד החלטת השב"ס להגדרתו כסג"ב. העותר טוען כי ההחלטה איננה מידתית הן ביחס לתקופת המאסר והן ביחס לסוג העבירה.

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש של שנתיים מאסר בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, נהיגה ללא פוליסת ביטוח תקפה ונהיגה בקלות ראש. מסווג בקטגוריה ב/1. תאריך שחרורו 7/4/16.

תגובת המשיבים:

העותר הוגדר כסג"ב לאור מידע מודיעיני שלילי עדכני בגין כוונות ותכנון בריחה. בעקבות המידע הועבר העותר מכלא צלמון לכלא שיטה שרמת הביטחון בו גבוהה יותר.

דיון :

פקנ"צ 04.09.00 מגדירה בסעיף 3ב:

"סג"ב - אסיר אשר עברו, התנהגותו, מצבו הנפשי, מידע אודותיו, מצביעים על קיום רמת מסוכנות גבוהה לבריחתו ממשמורת חוקית".

2

על פי ההגדרה, משך תקופת המאסר איננה מהווה שיקול במסגרת השיקולים להגדרה. הקריטריון הוא רמת סיכון גבוהה לבריחה ממשמורת חוקית.

סוג העבירה ונסיבותיה אינם מלמדים בהכרח על סג"ב, אולם האופי של האסיר כפי שמצטייר מהעבירות בהן הורשע יכול להוות אינדיקציה לפוטנציאל לסיכון לבריחה.

במקרה של העותר, העותר הורשע בנהיגה בזמן פסילה, דהיינו העותר לא נרתע מאימת החוק ומאימת החלטת בית המשפט שהורתה לו שלא לנהוג. מאסר של שנתיים ימים על עבירות תעבורה מצביע על כך שמדובר בענישה ממשית וחמורה.

בעניינו של העותר קיים מידע מודיעיני המצביע על רמת סיכון גבוהה לבריחה. מדובר במידע מהימן, שהביא להעברתו של העותר לכלא שמור יותר.

ההחלטה להגדרת העותר כסג"ב ניתנה ביום 29/1/15 ונבחנה בשנית ביום 24/6/15 שהחליטה על הארכת ההגדרה ל - 3 חודשים נוספים.

על פי סעיף 11 לפקנ"צ - סג"ב - חלה חובה על ק.אסירים מחוזי לקיים בקרה חצי שנתית בנושא אסירי סג"ב, בנוסף לביקורות שוטפות שיקיים מעת לעת.

מהעובדה שההגדרה הוארכה ב- 3 חודשים ניתן ללמוד שתיערך בדיקה נוספת ותבחן את ההגדרה בתום פרק זמן זה ולא בפרק הזמן של 6 חודשים.

בנסיבות אלה, לא מצאתי שנפל פגם בהליך המנהלי.

על כן, אני מורה על דחיית העתירה.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשע"ה, 09 יולי 2015, בהעדר הצדדים.