1

בפניי עתירת אסיר נגד ההחלטה המינהלית שלא לשלבו בסבב חופשות.

נימוקי העתירה

העותר כבן 62, נשוי + 3. מרצה עונש מאסר שני לתקופה של 6 שנים ו-6 חודשים בגין עבירות פיסקליות ואיומים. נקלט בכלא חרמון ביום 28/08/17, שוהה באגף נקי מסמים ומשולב במדרשה. במהלך מאסרו שולב בקורסים שונים, כגון, קבוצת תקשורת, קבוצת מודעות והחל מחודש אוקטובר 2017 שולב בקורס לעברייני מרמה. משתתף באופן עקבי ופעיל בכל המפגשים. התנהגותו בכלא מופתית ואין לחובתו עבירות משמעת. בקשתו ליציאה לחופשה נדחתה על ידי משטרת ישראל. מבקש לצאת לחופשת פסח על מנת לחוג את החג עם בני משפחתו.

2

כתב התשובה

בקשתו של העותר לשלבו בסבב חופשות נבחנה ונדחתה ביום 01/03/18, עקב התנגדות גורמי מודיעין ומשטרת ישראל. מחווה"ד משטרת ישראל עולה מסוכנות רבה כלפי העותר וממנו לחפים מפשע. לעותר מעורבות בסכסוך אלים ועקוב מדם, כולל ניסיונות פגיעה בנפש ושימוש באמל"ח חם. העותר נמנה עם כנופיית פשיעה ואף קיים חמ"ן שב"ס המצביע על המסוכנות הנשקפת ממנו. לא ניתן לאיין מסוכנות זאת בתנאים, לכן, מתנגדת משטרת ישראל להוצאתו לחופשה. העותר מסווג בקטגוריה ב/1, לכן עמדת משטרת ישראל הינה הכרחית ובעל משקל סגולי מיוחד, בהתאם לפקנ"צ החופשות. בשל האמור, מתנגד מודיעין שב"ס להוצאתו לחופשה.

במהלך הדיון ולאור הערות בית המשפט נתבקשה המשיבה לשוב ולשקול את עמדתה האם בנסיבות העניין ניתן לאשר חופשה מצומצמת מאוד בתנאים הכוללים תנאי הרחקה ותנאים מגבילים, ולהגיש עמדה מעודכנת.

בתשובה המשלימה הודיעה המשיבה, כי בקשתו של העותר להוצאתו לחופשה ראשונה הובאה לסבב התייחסויות נוסף של גורמי הערכה אצל המשיבים והוחלט שלא לאשר לעותר בעת הזאת לצאת לחופשה, מאחר שמחווה"ד משטרת ישראל מיום 11/04/18 נמסר כי טרם חלפו הנסיבות בגינן התנגדו לחופשה. הערכת המשטרה היא כי על אף שאין מידע מודיעיני חדש, הרי שאין לראות בכך משום איון מסוכנות. יציאתו של העותר לחופשה עלולה להוות קרקע פורייה לקידום פעילות פלילית של העותר ולחיסול חשבונות משני הכיוונים. לפיכך, משטרת ישראל מתנגדת להוצאתו לחופשה ומדגישה כי המסוכנות הינה גבוהה ביותר ולא ניתן לאיינה גם בתנאים מגבילים.

דיון

העותר הגיש עתירת אסיר כנגד החלטת משטרת ישראל ושב"ס שלא להוציאו לחופשה. בגוף העתירה ביקש העותר לצאת לחופשת פסח על מנת לחוג את החג עם בני משפחתו. זו אינה בקשתו הראשונה של העותר ליציאה לחופשה. עתירות קודמות שהגיש נדחו על סמך מידעים, הכוללים מידע חמור רחב היקף, שלגבי חלק ממנו אין לעותר שליטה עליו, המעורבים בו גורמים נוספים, כולל קרובי משפחה של העותר. בדיון שנערך בפניי במעמד הצדדים הוצג לעיוני אותו מידע שהוצג גם בשתי העתירות הקודמות. בהחלטתי קבעתי, כי אין צורך שבכל פרק זמן יהיה מידע חדש וניתן במקרים המתאימים לדחות בקשה להטבה של יציאה לחופשה על סמך מידע גם אם הוא ישן, ובלבד שלא פג תוקפו. על אף האמור, ומבלי להביע עמדה, נתבקשה המשיבה לשוב ולשקול את עמדתה.

3

לבקשת המשיבה ומאחר שחופשת חג הינה חופשה ככל חופשה בסדר החופשות ואינה בבחינת "חופשה מיוחדת" על פי הוראת פקנ"צ חופשות, נעתרתי לבקשת המשיבה למתן ארכה על מנת לאפשר לה לבדוק את הדברים לעומק ולהגיש עמדתה המעודכנת.

לאחר הדיון הובאה בקשתו של העותר לצאת לחופשה ראשונה לסבב התייחסויות נוסף של גורמי הערכה אצל המשיבים והוחלט שלא לאשר לעותר, בעת הזאת לצאת לחופשה. מחווה"ד של משטרת ישראל מיום 11/04/18 עולה כי טרם חלפו הנסיבות בגינן התנגדה לחופשה. לחובתו של העותר חמ"ן שלילי רב ממנו עולה מסוכנות מצידו כלפי אחרים באם יצא לחופשה ומאחרים כלפיו. הערכת משטרת ישראל הינה כי על אף שאין מידע מודיעיני חדש מאז עתירתו הקודמת של העותר, אין לראות בכך משום איון מסוכנותו של העותר וטרם חלפו הנסיבות בגינן התנגדה להוצאתו לחופשה. התנגדות משטרת ישראל להוצאת העותר לחופשה נקבעה לשם שמירה על שלום הציבור ובטחונו וכן בטחון העותר עצמו. מן המידע שהוצג עולה כי מדובר באדם אשר אינו סר למרות החוק והמשפט ואינו ירא מפניהם, המעורב בסכסוכים ובפעילות פלילית. יציאתו לחופשה עלולה להוות קרקע פוריה לקידום פעילות פלילית של העותר ולחיסול חשבונות משני הכיוונים, זאת, בשל קשריו ומעמדו בהיררכיה העבריינית. המידע מעיד על מסוכנות רבה העולה מהעותר וכלפיו. משטרת ישראל אינה יכול לאיין מסוכנות זאת וקיים חשש כבד לפגיעה באחר ובחפים מפשע.

בהיות העותר מסווג בקטגוריה ב/1, ישנה חשיבות רבה לעמדת משטרת ישראל.

כידוע, חופשה איננה זכות מוקנית אלא טובת הנאה מבין טובות ההנאה המנויות בתקנה 19 לתקנות בית הסוהר הנתונה לשיקול דעת. אמנם, זכות זו קיבלה מעמד נכבד בפסיקה ולא בנקל תישלל מהאסיר האפשרות לצאת לחופשה (ראה רע"ב 10203/17 סמיון ריג'יקוב נגד מדינת ישראל (שוהם החלטה מיום 12/03/18) וכן רע"ב 4522/16 אמסלו נגד שב"ס (החלטה מיום 12/05/16)). עם זאת אין לאסיר זכות מוקנית לצאת לחופשה בעת מאסרו. מדובר בפריווילגיה המוענקת על פי שיקול דעת הגורמים המוסמכים והיא איננה ניתנת באופן אוטומטי לכל אסיר (ראה גם רע"ב 7482/15 עודאי מסארווה נגד מדינת ישראל).

לפיכך, לא מצאתי פגם המצדיק התערבות שיפוטית בהחלטה שלא לשלב את העותר בעת הזו בסבב חופשות. על כן, אני מורה על דחיית העתירה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

4

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ח, 15 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.