1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בפניי עתירת אסיר במסגרתה מבקש העותר להורות למשיב להוציאו לחופשה חריגה בעיד אל אידחא, ביום 5/10/14.

העותר נדון ל- 4 שנות מאסר + 728 יום בעבירות סמים ורכוש, נושא מאסרו מינואר 2010, זהו מאסרו השני, מסווג בקטיגוריה ב'1 מאז 23/6/14.

העותר אינו משולב בסבב חופשות.

לטענת העותר, הוא אסיר חיובי שהביע הסכמה להשתלב בטיפול במסגרת הכלא. הוא טוען כי דוחות המודיעין שהתקבלו בעניינו אינם מהעת האחרונה ותוכנם אינו סביר של סכסוך הקיים בינו לבין האדם הנוסף שמתקשר אליו, לכאורה, במידעים החסויים.

עוד טוען העותר באמצעות בא כוחו, כי תיק פלילי שנפתח נגדו נסגר בשל חוסר ראיות. עוד נטען, כי בשיחה עם עו"ס בחודש מאי 2014 נאמר לו שהוא אינו לטיפול גם לא לשיחות פרטניות. ב"כ העותר הציג לעיוני פרוטוקול דיון בפני ועדת השחרורים הנושא תאריך 4/5/14. באותו דיון ביקש העותר לדחות את הדיון על מנת שיסתייע בידו לגבש תוכנית שיקום לאסיר. לטענת ב"כ העותר מסמך זה מלמד על נכונותו של העותר להשתלב בהליך טיפולי, לפיכך אין ממש בטענת המשיב שהעותר מסרב לקבל טיפול. עוד נטען כי מדובר באסיר חיובי שלא נרשם כל דו"ח משמעת לגביו.

2

המשיב מתנגד לקבלת העתירה וסומך התנגדותו על מספר אדנים - התנגדות גורמי טיפול, התנגדות גורמי מודיעין והתנגדות משטרת ישראל. עוד נטען, כי הבקשה לחופשה החריגה אינה נמנית על החופשות החריגות המנויות בסעיף 13 לפקודה ומשכך, די בכך כדי לדחות את העתירה. באשר לגורמי הטיפול טענה ב"כ המשיב כי יש להבחין בין בקשתו של העותר לגבש תוכנית שיקום לבין רצונו להשתלב בתוכנית טיפולית בין כותלי הכלא, ובקשתו לדחות את הדיון בועדת השחרורים מתייחסת לגיבוש תוכנית שיקום ואין בינה לבין הסכמתו להשתלב בתוכנית טיפולית ולא כלום.

באר לגורמי מודיעין במשטרת ישראל, בהסכמת ב"כ העותר הוצגו לעיוני פרטי מידע חסוי מהם עולה התנהגות שלילית של העותר. מדובר בפרטי מידע מוצלב המשתרע לאורך תקופת זמן ממושכת עד לעת האחרונה.

די גם בנימוק זה כדי לדחות את העתירה.

סיכומו של דבר, מהנימוקים שפורטו לעיל ובוודאי במשקלם המצטבר, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות.

ניתנה והודעה היום, כ"ח אלול תשע"ד, 23/09/2014 במעמד הנוכחים.