1

נוכחים:

העותרת ובאת כוחה עו"ד אנה שכטמן קוגלר

ב"כ המשיב 2 עו"ד רותם עמית

[פרוטוקול הושמט]

פסק-דין

העותרת מרצה עונש מאסר ראשון למשך 11 חודשים בגין הרשעתה בעבירות של גרימת חבלה כשהעבריין מזוין תוך הפרת מעצר בית נושא ת"פ 23037-01-14 (בימ"ש השלום בנצרת) ובגין עבירות של התנהגות פרועה במקום ציבורי, תקיפת שוטר והפרעה לשוטר ותקיפה סתם שצורפו אליהם.

ביום 25.6.14 דחתה המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") את בקשת העותרת לשחרור על תנאי בתנאי התוכנית הטיפולית של רש"א שהוצגה בפניה ובפנינו הכוללת שיחה טיפולית עם עו"ס דוברת רוסית החל מחודש ספט' 2014, ותעסוקה בעקבות מפגש עם רכזת התעסוקה בניסיון לשלבה בעבודה אצל מעסיקה ידידה.

החלטה זו היא נושא העתירה שבפנינו.

ב"כ העותרת טוענת בכתב העתירה ובטיעוניה בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר דחתה בקשת העותרת לשחרור על תנאי בתנאי התוכנית הטיפולית הנ"ל שכן גם אם העותרת לא עברה הליך טיפולי לגמילה מאלכוהול במהלך מאסרה אין בכך כדי למנוע את שחרורה המוקדם, שכן לבד משתיה לשוכרה בערב האירוע נושא הרשעתה העיקרית, לא הוכחה התמכרותה לטיפה המרה.

2

כמו כן טוענת ב"כ העותרת שהוועדה לא התחשבה במידה הראויה כי מדובר בעולה חדשה מחבר העמים, אשר זו לה הרשעתה הראשונה וזה לה מאסרה הראשון והתוכנית שהכינה רש"א כוללת פיקוח תעסוקתי ושיחות פרטניות שיש בהן כדי להפיג את מסוכנותה של העותרת.

ב"כ המשיב 2 מתנגדת לשחרורה המוקדם של העותרת ועומדת על כך שעל פי דו"ח גורמי הטיפול היא אינה לוקחת אחריות על מעשיה ולא מכירה בבעיית השתיה לשוכרה ממנה היא סובלת ואשר גרמה לה לבצעם.

לטענת ב"כ המשיב 2, הוועדה צדקה בכך שנתנה משקל נמוך, אם בכלל, לתוכנית השיקומית של רש"א וכאשר לא העדיפה אותה על הנתונים האחרים של העותרת כפי שהובאו בדו"ח גורמי הטיפול.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא לא התעלמה כלל ועיקר מהיות המערערת נעדרת הרשעות קודמות ומהיות מאסרה נושא העתירה מאסרה הראשון.

עם זאת, וחרף תוכנית רש"א שהוצגה בפני הוועדה ובפנינו, ייחסה הוועדה, ובצדק, חשיבות לכך שהעותרת לא עברה הליך טיפולי במהלך מאסרה בבעיית השתיה לשוכרה ממנה היא סובלת.

עיון בדו"ח גורמי הטיפול שהיה בפני הוועדה ואשר צורף לכתב התגובה מעלה כי הם התרשמו שהעותרת אמנם בעלת כוחות ורשת תמיכה אך כרגע מרכז דאגתה נתון לקשיים כלכליים בהם היא שרויה ולכן היא לא פנויה לבחון אם קיימת אצלה בעיית התמכרות לאלכוהול או צורך בטיפול מחוץ למאסר.

באשר לביצוע העבירה העיקרית נושא מאסרה, הכחישה העותרת את דקירתו של המתלונן וטענה כי חברתה הפלילה אותה בגלל שחשדה כי היא מקיימת עמו מערכת יחסים רומנטית.

לדבריה, הסכימה לחתום על עסקת הטיעון רק בגלל הקושי לסבול את ריבוי ההליכים בביהמ"ש ואת הנסיעות ורצתה לקצר את זמן שהייתה בבית הסוהר.

משכך הם פני הדברים, ולאור השוני בין עמדת העותרת כפי שהובאה בפני נציגת רש"א לבין עמדתה כפי שהובאה בפני גורמי הטיפול במהלך מאסרה בכל הקשור לביצוע העבירה ולרצון שלה להיגמל משתיה לשוכרה, צדקה הוועדה כאשר העדיפה את עמדת גורמי הטיפול על פני עמדת רש"א.

לאור כל האמור לעיל, החלטת הוועדה נושא העתירה היא החלטה סבירה ומוצדקת ואינה מצדיקה התערבות ערכאה שיפוטית.

3

אנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום ז' אב תשע"ד, 3 אוגוסט 2014, במעמד ב"כ הצדדים והעותרת.

הוקלד על ידי טלי שמואל