1

בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה המנהלית מיום 14/6/17 שדחתה את בקשתו לחופשה.

נימוקי העתירה

·        העותר ריצה עד כה 20 מתוך 26 חודשי המאסר שנגזרו עליו. התנהגותו בכלא תקינה וללא דופי.

·        עתירה קודמת של העותר נמחקה באפריל 2017, בהמלצת בית המשפט לאור המידעים שהוצגו אז.

·        העותר טוען כי חלוף הזמן מאז, מצדיק התייחסות שונה ואישור בקשתו לחופשה.

תשובת המשיבה

·        העותר נדון למאסר לאחר שהורשע בעבירות של יבוא ויצוא סמים, החזקת נשק, קשירת קשר לביצוע פשע, מסווג לקטגוריה ב/1.

·        בקשת העותר נדחתה בשל התנגדות גורמי המודיעין בשב"ס ומשטרת ישראל.

·        הגם שלא התקבל מידע נוסף מאז מחיקת העתירה הקודמת, הרי שלאור אופיו של המידע - מידע מתמשך, מהימנותו וערכיותו, מדובר במידע שלא נס ליחו.

2

לאחר עיון במידעים המפורטים בחוות דעת משטרת ישראל (מס' 17-0270-969) ותוכן הידיעות מס' 16-0566-740 ו - 16-0168-393-1 ו - 16-0063-150 ו - 16-0044-637, המתקשרות לעבירות בהן הורשע, אני סבור שמדובר אכן במידעים שלא פג תוקפם- מידעים שתקפותם נמשכת, והמצביעים על זיקתו של העותר לפעילות פלילית ממשית.

כפי שנפסק (רע"ב 438/15 גיא וברמן נ' מ"י, מיום 23/12/15), לא נדרש מידע מודיעיני חדש לדחיית כל בקשה לחופשה. העובדה שהחשש הנשקף לציבור קיים מזה זמן רב, אין בה, בהכרח, כדי לשלול את תוקפו.

ההחלטה המנהלית הנסמכת על מידע מודיעיני הינה סבירה בהחלט.

אני מורה על דחיית העתירה.

ניתנה היום, י"א תשרי תשע"ח, 01 אוקטובר 2017, בהעדר הצדדים.