1

בפני עתירת אסיר שעניינה הצפיפות בבתי הסוהר. העותר טוען, כי פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון על ידי כב' השופט רובינשטיין (בג"צ 1892/14 האגודה לזכויות האזרח נ. השר לביטחון פנים) איננו מיושם, הלכה למעשה, בבתי הסוהר.

העותר טוען, כי הוא שוהה בתא בו מוחזקים 8 אסירים ביטחוניים, שטח התא 21.28 מ"ר, כולל שירותים ומקלחת, הצפיפות בתא פוגעת בפרטיות ובכבוד האדם ויוצאת תנאים בלתי נסבלים. לטענתו, התנאים בבית הסוהר בו הוא מוחזק, גרועים יותר בהשוואה לבתי סוהר אחרים.

העותר טוען, כי הוא וחבריו מופלים לרעה על רקע גזעני.

2

העותר הינו "אסיר ביטחוני" המרצה עונש מאסר של 40 שנה בגין ביצוע עבירות של ירי לעבר אנשים, חברות בארגון לא מוכר, אחזקה ונשיאה של מטעני חבלה ועוד מוגדר בקטגוריה א'-בטחוני.

כתב התשובה:

פסק הדין של בית המשפט העליון מיום 13/06/17 שקיבל את העתירה נגד שר הביטחון, קבע בחלק האופרטיבי של פסק הדין, כי שטח המחייה המזערי לכל אסיר ועצור יועמד על 4 מ"ר ללא שירותים ומקלחת או 4.5 מ"ר כולל שירותים ומקלחת. פסק הדין כלל "הוראות מעבר" לפיהן תוך תשעה חודשים תעשה המדינה את הנדרש לכך ששטח המחייה יועמד על 3 מ"ר לפחות, לא כולל שירותים ומקלחת ותוך 18 חודשים יועמד שטח המחייה על 4.5 מ"ר, כולל שירותים ומקלחת, או 4 מ"ר בלעדיהם.

דיון:

בית המשפט העליון קבע מסגרת של לוח זמנים ליישום החלטתו.

המועדים שנקבעו בפסק הדין טרם חלפו והעתירה מקדימה את זמנה ועל כן דינה להידחות.

עותר טוען, כי למרות החלטתו של בית המשפט העליון שקצב למדינה פרק זמן של תשעה חודשים לשיפור חלקי ו-18 חודשים לקיום מלוא ההחלטה שבפסק הדין, הוא איננו יכול להמתין תשעה חודשים בצפיפות ובחום ועל כן הוא מבקש למעשה יישום מידי של פסק הדין.

אין בידי להיעתר למבוקש. בית המשפט המנהלי איננו יכול לתקן או לשנות מפסק הדין שניתן על ידי בית המשפט העליון ואיננו יכול להתערב בפרק הזמן שנקבע ע"י בית המשפט העליון.

לפיכך, העתירה נדחית.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ז, 27 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.