1

בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה המנהלית שדחתה את בקשתו לקבל ביקורי התייחדות עם בת זוגו.

העותר טוען, כי פנה מס' פעמים בבקשות מנהליות לביקורי התייחדות, אך נדחה כל פעם מנימוקים שונים - מסמכים חסרים, עבר בנושא סמים, טרם התקיימו תנאי הסף ועוד.

לטענת העותר, אין סיבה עניינית המצדיקה דחית בקשתו.

העותר הינו אסיר פלילי המרצה עונש מאסר של שנה וחצי לאחר שהורשע בעבירות של גניבה והונאה בכרטיס חיוב.

2

כתב התשובה:

ההחלטה המנהלית האחרונה מיום 04/06/17, דחתה את בקשתו של העותר נוכח חמ"ן שלילי רב.

התנהגות טובה של אסיר במהלך ריצוי מאסרו הינה תנאי הכרחי על מנת לאשר פביריבלגיה של ביקורי התייחסות.

החמ"ן בעניינו של העותר מצביע על כוונות שליליות וחשש, כי העותר ינצל לרעה את ביקורי ההתייחדות.

דיון:

עיינתי במידע החסוי שהוגש לעיוני. מידיעה מס' 2457020, עולה כי התנהלותו של העותר וקשריו עם אחרים הינם על רקע שלילי.

בפקנ"צ 04.47.00, נקבע נוהל המסדיר את הכללים בדבר התייחדות אסירים עם בנות זוגן. במסגרת נוהל זה נערך איזון בין ההכרה בצורך האנושי של אסירים בהתייחדות עם בנות זוגן, לבין שיקולים אחרים להבטחת הניהול התקין, הסדר והמשמעת של בית הסוהר.

במס' פסקי דין הודגשה זכותו של אסיר להתייחדות (ראה בין היתר רע"ב 2416/05 פלוני נ. שב"ס, בג"צ 2245/06 דוברין נ. מ"י (פרשת יגאל עמיר)).

הגם שהתייחדות הינה סוג של טובת הנאה ולא זכות מוקנית, הרי שבשל חשיבותה וההכרה של הצורך האנושי בה, יש לנהוג בזהירות למניעת טובת הנאה זו ולמנוע אותה רק לפרקי זמן המינימליים המתחייבים.

לא מצאתי פגם מנהלי בהחלטה המצדיק התערבות שיפוטית ועל כן העתירה נדחית.

יחד עם זאת, יש מקום לשוב ולשקול את הבקשה בתום שישים יום מהיום. ככל שלא יצטברו נתונים או מדע שליליים המצדיקים את שלילת הפריבילגיה, יש מקום להפעיל את שיקול הדעת המנהלי שוב.

3

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' אלול תשע"ז, 27 אוגוסט 2017, בהעדר הצדדים.