עת”א 1826/07/15 – נדים אנגאץ נגד שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים,מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
|
|
|
עת"א 1826-07-15 אנגאץ(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
כבוד השופטת מיכל ברנט
|
|
העותר |
נדים אנגאץ (אסיר)
|
|
נגד
|
||
המשיבים |
1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים 2. מדינת ישראל
|
|
|
||
החלטה |
העותר נדון לשנתיים ושמונה חודשי מאסר לאחר שהורשע בביצוע עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, התפרצות, גניבה, החזקת נכס חשוד כגנוב והפעלת מאסר על תנאי, הוא ריצה מאסרו מיום 24.2.14 ושוחרר ממאסרו ביום 2.9.16.
2
העותר מלין על הפרת הוראות הנוהל שנקבעו על ידי המשיב באופן שהמשיב לא מספק לעותר ולאחרים מגוון רחב של פריטי מזון , בכללם פירות וירקות, תבלינים, מרכיבי מזון קשה ושתיה.
כן נטען כי המשיב מספק פריטי מזון ורכיבי מזון המכילים בשר מעובד, אשר לטענת ב"כ העותר, נקבע לגביהם לאחרונה ,על ידי ארגון הבריאות העולמי, כי הם מהווים גורם מסרטן לבני אדם.
העתירה נדונה בפני כבוד השופטות אהד ורג'יניאנו בכל הנוגע למזון לו זכאי העותר.
בכל הנוגע לאספקת בשר מעובד נקבעה העתירה לדיון ליום 21.9.2016, כשלושה שבועות לאחר שהעותר השתחרר ממאסרו.
משכך, הוגשה על ידי המשיב בקשה למחיקת העתירה על הסף.
לטענת המשיב, מדובר בעתירה
תאורטית באשר בהתאם לסעיף 4א' לפקודת נציבות בתי הסוהר
כל אסיר רשאי להגיש עתירה "בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו". מששוחרר העותר
ממאסרו הרי שאין המדובר בעתירת אסיר ולפיכך יש למחקה.
ב"כ העותר התנגד לבקשה וטען כי מדובר ב"עתירה ציבורית" הנוגעת לכלל האסירים וכי בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, ניתן לנהל הליך עקרוני כללי גם במקרים בהם האסיר שוחרר או נפטר. יש לציין כי העותר עצמו לא הופיע לדיון ולטענת בא כוחו , הקשר עימו נותק.
דיון והכרעה:
נדרשת אני להכרעה האם מששוחרר העותר יש להורות על מחיקת העתירה או שמא , כטענת בא כוחו, המדובר ב"עתירה ציבורית" שיש להמשיך לדון בה , שכן להכרעה בה השפעה על כלל האסירים.
ברע"ב 5898/10 מג'אדבה נ' שירות בתי הסוהר (פורסם בנבו) נקבע על ידי כבוד השופט רובינשטיין (כתוארו אז) בהאי לישנא:
3
""אף שעתירות אסיר ניתנות במישור המשפטי
להישמע במסגרת העתירות בבית המשפט הגבוה לצדק, בחר המחוקק לעגן מפורשות את זכותם של
אסירים לעתור נגד החלטה מינהלית בעניינם ב
4
סדרי הדין עשויים אף
הם להעיד על מהות ההליך ותכליתו. כך למשל, מקום בו ביקש המחוקק לייעל טיפול בהליכים
שאינם מורכבים, אך מתקיים בהם אינטרס ציבורי כי יטופלו במהירות - נקבעו סדרי דין המבטיחים
מטרה זו ונקבע, כי אין לפרשם באופן שיפגע במטרה זו (ראו לדנ"פ
9263/99 מדינת ישראל נ' בקשי, פ"ד נד(3) 556, 572-570). נדמה כי הדברים
יפים גם לענייננו. כאמור, חקיקת סעיף 62א נועדה לייעל
את הדיונים בעתירות אסיר. ניתן להניח, כי מטרה זו, קרי ייעול הדיונים בעתירות אסירים,
הנחתה את המחוקק גם בקביעת סדרי הדין הייחודיים שהותוו בסעיף
62א, ובהם קיום הדיון בפני שופט דן יחיד והגבלת הערעור על החלטותיו לערעור ברשות
בלבד (ראו רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה [פורסם בנבו]). בתי
המשפט העוסקים בעתירות אלה רשאים לקיים את הדיון בסמוך למתקני כליאה ואף במתקני הכליאה
עצמם כדי לייעל את הניוד (ראו סעיף
במסגרת אחריותם לניהולה של שגרת בתי הסוהר על הממונים לקבל החלטות פרטניות בעניינם של אסירים ועצורים. החלטות אלה מתקבלות, כאמור, בהתבסס על מידע עדכני ורלבנטי המצוי בפניהם בעניינו של אסיר או עצור. בית משפט הדן בעתירות על החלטות אלה, "אינו רואה לפניו אלא אסיר אחד בעניין אחד" (עע"א 7440/97 מדינת ישראל נ' גולן, פ"ד נב(1) 8, השופט זמיר). הטעם לדיון הנקודתי נעוץ, בין היתר, בכך שלהחלטה עשויה להיות השלכות על אסירים אחרים, אשר עניינם לא עמד בפני בית המשפט, לא ניתנה להם זכות טיעון ואין הם חולקים את הרקע העובדתי של העותר ; לכך ייתכנו השלכות על ניהול בית הסוהר שבאחריות המשיב. מסיבה זו, בין היתר, נדרשים בתי המשפט לאזן בין מציאת הפתרון הראוי בעניינו של עותר לבין הבטחת ניהולו התקין של בית הסוהר על ידי המשיב (רון שפירא "הליך מינהלי כקובע את גבולותיה ומסגרתה של הענישה הפלילית" המשפט יב(תשס"ז) 485, 492). ניתן לומר, כי איזון זה, התוחם את הביקורת השיפוטית בעתירות אסיר לגדרי ההחלטה הפרטנית שהתקבלה בעניינו של אסיר, מעיד אף הוא על תכליתה של עתירת האסיר ואופייה".
עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק
5
האפשרות לעתירות אסיר לא שללה את סמכותו של בית משפט זה לעניינים הנוגעים לאסירים או לעצורים, ובית משפט זה עשוי להידרש אליהם בעתירות לבג"ץ בעלות אופי רחב יותר. סבורני, כי נכון להבחין בין החלטות הרשות, שהן גורפות באופיין וחלות על קבוצת אסירים בעלי מכנה משותף או על כלל האסירים (למשל, קביעת נוהל או מדיניות) לבין יישום נוהל או מדיניות במקרה של אסיר ספציפי. כך למשל, קיים נוהל כללי הנוגע לזכות ההתייחדות של אסירים נשאי נגיף האיידס עם בנות זוגם; נוהל כללי זה חל על כלל האסירים המשתייכים לקבוצה הרלבנטית, אך עשוי להיות מיושם באופן שונה בעניינם של אסירים שונים בהתאם לנסיבותיהם האישיות (ראו למשל רע"ב 2416/05 הנזכר, שם הוחלט שלא ליישם את הנוהל האמור בעניינו של אסיר פלוני, נוכח ההערכה כי נשקפת ממנו סכנה לבת-זוגו). המסלול המשפטי ה"רגיל" לתקיפת נוהל או מדיניות כללית הוא במסגרת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק, שם תיבחן - במיוחד - סבירותה האובייקטיבית של מדיניות הרשות, להבדיל מאופן יישומה במקרה ספציפי. ניתן ללמוד על חלוקת סמכויות זו מפסיקותיו של בית משפט זה, כך למשל בבג"ץ 4634/04רופאים לזכויות אדם ואח' נ' השר לביטחון פנים[פורסם בנבו] נדונה זכותם של כלל האסירים למיטה לישון עליה ובבג"ץ 1482/08עדאלה נ' שירות בתי הסוהר[פורסם בנבו] נדון מערך הסעות המשרת את כלל האסירים. אין הדבר משול למתמטיקה או לתכנת מחשב ועל כן ישנה גמישות, אך זו ליבת המדיניות השיפוטית הנוהגת. אם כן, בגבולות הביקורת השיפוטית שמפעיל בית המשפט הגבוה לצדק על מדיניות הרשות - ניתן יהיה לבחון את סבירות הנוהל או המדיניות שקבע המשיב; אך בית המשפט ייטה שלא להידרש לאופן יישומו של הנוהל במקרה של אסיר מסוים - כפי שיובהר עוד להלן, ועל דבר זה להיותר ככלל לעתירות האסיר לפי הפקודה.
......
סוף דבר וסיכומו
6
סיכומם
של דברים, ככלל התכלית בבסיס עתירת אסיר היא להתמודד עם החלטות מינהליות, אשר התקבלו
בעניינו של אסיר ספציפי ובהתאם לנסיבותיו הייחודיות. הדברים עולים מלשון החוק, מדברי
ההסבר ואף מההשוואה (שערך המבקש עצמו) עם
בבג"צ 9513/10 "עמותת "רופאים לזכויות אדם" נ' שירות בתי הסוהר ומשרד הבריאות (פורסם בנבו) ביקשו העותרים כי בג"צ יורה למשיבים מדוע לא יקבלו האסירים הסיעודיים המטופלים במר"ש טיפול סיעודי נאות בהתאם לקריטריונים שהתווה משרד הבריאות לטיפול בחולים סיעודיים.
כבוד השופט פוגלמן קבע בהאי לישנא: |
"העותרת נוקבת בשמותיהם של ארבעה אסירים, שפנו אליה בבקשת סיוע.
7
...דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. על אף
שהעתירה נוקבת בפרטיהם של ארבעה אסירים שלפי הנטען אינם מקבלים טיפול רפואי סיעודי
נאות, אסירים אלה לא ראו לנכון לפנות בעצמם לבית המשפט במסלול המיועד לכך, דהיינו
הגשת עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי המוסמך ב"ענין הנוגע למאסרו או
למעצרו" של אסיר, מכוח סעיף
במקרה זה דובר בכמות מצומצמת של אסירים ולא בהחלטה אשר יתכן ותהא לה השלכה על כלל האסירים.
לטענת ב"כ העותר , בית המשפט העליון הכיר באפשרות לדון בעתירות ציבוריות כמו גם לדון בעתירות של אסירים שהשתחררו או שהלכו לעולמם.
לתמיכה בעמדתו הציג ב"כ העותר שני פסקי דין והחלטה של בית המשפט העליון ולהלן סקירתם בקצרה:
1. רע"ב 2416/05 פלוני ז"ל נ' שירות בתי הסוהר (פורסם בנבו) - דובר באסיר עולם נשא איידס אשר ביקש מן המשיב לאפשר לו להתייחד עם בת זוגו ובקשתו סורבה נוכח החשש כי הדבר עלול לסכן את בת זוגו.
האסיר הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי וכבוד השופט גורפינקל דחה את עתירתו.
על החלטת כבוד השופט גורפינקל הוגש רע"ב והתקיים דיון בפני הרכב בבית המשפט העליון.
טרם מתן פסק הדין ברע"ב, הלך העותר לעולמו. בית המשפט העליון סבר כי "פטירתו מייתרת את הצורך בהחלטה אופרטיבית בהליך זה; יחד עם זאת, סברנו כי יש מקום והצדקה להתייחס לגופה של הבקשה ...וזאת משני טעמים עיקריים: ראשית, ראינו חשיבות בהתייחסות להיבט העקרוני הכללי העולה בהליך זה, שעשויה להיות לו השלכה על אסירים נשאי איידס דרך כלל. שנית, בת זוגו של האסיר שנפטר נותרה אחריו.... היתה לה ציפייה לדעת ולהבין מהו מעמדה של החלטת שב"ס המונעת ממנה ומבן זוגה להתייחד".
8
לעניין זה, סבורני כי מדובר באוכלוסייה מצומצמת של אסירים, התייחדות הינה פריבילגיה ולפיכך השלכת הרוחב של החלטה מעין זו קטנה יותר שכן לא מדובר בכלל האסירים כבנושא שנדון בפני.
זאת ועוד. בעתירה זו התקיים דיון שהסתיים עוד בחייו של העותר, ופסק הדין אמור היה להינתן תוך זמן קצר, בניגוד לעתירה שבפני, בה ככל שדובר במזון המסופק לעותר הסתיים הדיון ולגבי הבשר המעובד טרם החל.
2. בג"צ 118/12 מג'אדבה נ' המשרד לבטחון פנים נציב שב"ס (פורסם בנבו) הוגש בג"צ על ידי העותר ובה התבקש בג"צ להורות על תיקון פקודת נציבות שירות בתי הסוהר שכותרתה "מכתבי אסירים - משלוח וקבלה" .
בג"צ קבע כי דין העתירה להידחות על הסף שכן "גם אם יש ממש בטענת העותר שלפיה העתירה נושאת אופי כללי ועקרוני בעל השלכה על אסירים אחרים, אין מניעה כי הסוגיות המועלות בהקשר זה תתבררנה בפני בית המשפט המחוזי".
החלטה זו יש לאבחן בשניים:
האחד- דובר על אסיר המרצה עונש מאסר ולא על אסיר ששוחרר כך שלעתירה ולהחלטה בה השפעה פרטנית על עניינו.
השני - דובר בעתירה זו על הסדרת נושא מכתבי אסירים באופן שבין השאר תוטבע על המכתבים חותמת "נתקבל", יוסדר החיוב עבור משלוח דואר רשום ועוד, והשלכה של החלטה מעין זו על כלל האסירים אינה מהווה פגיעה בזכויותיהם אלא נועדה להיטיב עימם. זאת בניגוד להחלטה בעתירה שבפני אשר גם אם להחלטה בה יש השלכה חיובית על חלק מן האסירים, הרי שיתכן שחלק מן האסירים אינם מעוניינים בשינוי זה של החלפת מזון מעובד במזון שאינו כזה.
3. דנג"ץ 3011/16 הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח' נ' שב"ס ואח' (פורסם בנבו) בה הפנה כבוד המשנה לנשיאה, השופט רובינשטיין להחלטתו בעניין מגאדבה ברע"ב 5898/10.
9
איני סבורה כי העותר בעתירה שבפני חלק רקע עובדתי דומה לאלה של כלל האסירים. מדובר בעותר אשר הוחזק בהפרדה, לעתירתו השלכה על כלל ציבור האסירים ולא הובאה בפני בית המשפט עמדתם של כלל האסירים אשר יתכן ואינם חפצים בהחלפת הבשר המעובד.
כפי שנקבע בעניינו של העותר מג'אדבה המצוטט מעלה "אסירים מבקשים להלין על החלטות כלליות וגורפות אשר מטבען מוחלות על כלל האסירים או על קבוצת אסירים - פתוחה בפניהם הדרך להגשת עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק לבחון את סבירותה של החלטת המשיב".
לאור האמור, הנני מורה על מחיקת העתירה ככל שהיא נוגעת לאספקת בשר מעובד לעותר.
המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ו, 25 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.