1

בפני כב' השופט רון שפירא, סגן נשיא

בפני מספר עתירות של אסיר. יצוין כי העתירות הוגשו בעת שהאסיר שהה בכלא כרמל. בין לבין הועבר העותר לכלא חרמון, כך שלמעשה עניין תנאי הכליאה בכלא כרמל אינו עוד רלוונטי בעניינו. עוד יצוין כי עיקר טענותיו של העותר מתייחסות לסוגיות עקרוניות בכל הנוגע לאופן תפקוד שב"ס, זאת להבדיל מעתירות אסיר המוגשות כנגד החלטה מנהלית של שב"ס בעניין זה או אחר. על פניו, מקומם של חלק מהנושאים אותם מעלה העותר בפניות למערך הביקורת על שב"ס, בין אם במסגרת מערך הביקורת הפנימית של המשרד לביטחון פנים ובין אם בדרך של פנייה למבקר המדינה. אין מדובר, בעיקרם של דברים, בעתירות שמקומן להתברר במסגרת של עתירת אסיר.

למעלה מן הצורך אתייחס לטענותיו של העותר, כפי שהועלו בפני.

נושא ראשון שמעלה העותר בעתירותיו, הוא תשלום שכר עבודה המשולם לאסירים העובדים במפעלים הממוקמים בתחום בית הכלא. העותר טוען כי מדובר בעבודה בשכר נמוך. למעשה, טענתו היא כי שב"ס הפך את האסירים לגורם רווח, כאשר הוא מאפשר למפעל מסחרי/תעשייתי לפעול בתחומי הכלא, ומשלם לאסירים המבצעים את הפעולה, שכר נמוך בהרבה משכר המינימום.

2

חוק שכר מינימום וחוק הגנת השכר אינם חלים על עבודת אסירים בבתי הכלא, לרבות עבודה המבוצעת אצל עסקים מסחריים הפועלים בתחומי הכלא. עיקר עבודתם של אסירים בכלא הוא במסגרת שיקומית, ולא לצרכי שכר. בית המשפט העליון פסק בעניין זה עוד בבג"צ 1163/98, עופר שדות ואח' נ' שירות בתי הסוהר (פורסם בפד"י מ"ה(4) 817), כאשר קבע כי אין להחיל את הוראות חוק שכר המינימום על עבודת אסירים במפעלים הפועלים בתחומי הכלא [ראו לעניין זה גם רע"ב 8726/13 אילן טסלר נ' שירות בתי הסוהר (ניתן ביום 13.2.14) וכן עת"א 9189-06-10 קריב נ' משטרת ישראל ואח' (ניתן ביום 24.11.10)]. עם זאת יוער, כי בית המשפט העליון ציין בפסק הדין, כי הפער הגדול שבין שכר המינימום לבין שכרם של אסירים אינו ראוי, ויש לפעול כדי לצמצמו. ואולם, ככל שהדבר נוגע לעתירה שבפני, אין מקום ליתן צו המורה כי שכרו של העותר ושל אסירים אחרים, יועלה עד לכדי שכר המינימום. נעיר לעניין זה, כי מעבר לסוגיה העקרונית, לא הובאו גם נתונים בכל הנוגע לטיב העבודה, רמת השכר אשר הייתה משולמת במפעל דומה מחוץ לכלא, ויצוין עוד כי לא ברור אם תעסוקת האסירים בכלא דומה למפעלים המייצרים מוצר דומה מחוץ לכלא, מאחר ונראה שבעיקרם של דברים, מדובר בהכנסת גורם יצרני לכלא על בסיס אספקת עבודה שיקומית, כאשר מחוץ לכלא מבוצעות הפעולות היצרניות באמצעים מכניים אחרים.

אשר על כן, דינה של העתירה להידחות בהעדר נתונים עובדתיים מספיקים, ככל שהדבר נוגע לפער שבין שכר המינימום, השכר המקובל לעבודות מסוג אלו שמבצעים אסירים והשכר המשולם בפועל. עם זאת, אציין לעניין זה, כי ראוי שטענות האסיר ייבחנו, בין היתר בשים לב לדברים שנאמרו עוד בפסק הדין בפרשת שדות הנ"ל.

עתירה נוספת שהגיש העותר, מתייחסת לרמת האוכל וכמויות האוכל המסופקות בכלא כרמל. לעניין זה לא הומצאה תשתית עובדתית. יצוין כי ב"כ המשיב טוענת, כי פריטי המזון מסופקים בהתאם לנהלים והפקודות. כפי שעולה מטענותיו של העותר, למעשה עיקר הטענות מתייחסות לכמות האוכל וסדרי חלוקתו. ככל הנראה, ישנם אסירים הדואגים להיות ראשונים בקבלת האוכל, וזאת על חשבונם של אסירים אחרים. גם בעניין זה אין בפני תשתית עובדתית המאפשרת את בחינת הטענה, וכאמור, מדובר בעיקרם של דברים בטענה שיש להעביר לבדיקה במערך הביקורת על שב"ס, ולא באמצעים של עתירה מנהלית.

העותר עבר כעת לכלא אחר, כך שסדרי חלוקת האוכל בכלא כרמל אינם עוד בגדר דבר הנוגע בעניינו. עם זאת, אני מורה כי טענותיו ייבחנו על ידי גורמי הביקורת הפנימית של שב"ס, ולו כדי להגן על אסירים אחרים אשר אינם נמנים על החזקים שבאסירי הכלא, וזאת כדי להבטיח שיקבלו את מנת המזון המגיעה להם.

במסגרת הדיון בפני השווה העותר את תנאי כליאתו בכלא כרמל, לתנאי כליאה בבתי כלא בהולנד (אין מדובר בידע אקדמי, אלא בידע מעשי). מקובלים עלי דבריו, כי תנאי הכליאה בארץ פחותים ברמתם מאלו שבחלק ממדינות המערב המפותחות. יצוין לעניין זה, כי בשנים האחרונות נעשו פעולות נרחבות של בניית בתי כלא חדשים ושיפור תנאי המחייה בהם. שב"ס ממשיך לפעול, במסגרות התקציביות, כדי לשפר את תנאי המחייה ולשפץ מתקני כליאה ישנים, ואין אלא לקוות כי בעיות שונות מסוג אלו שמצביע עליהן העותר ייפתרו, ותנאי המחייה בבתי הכלא, לרבות רמת המתקנים השונים המשמשים לחינוך ולשיקום האסירים, תשופר.

3

בסיכומו של דבר, ובכפוף להעברת טענותיו של העותר לבחינה במערך הביקורת הפנימית של שב"ס, אני מורה על דחיית עתירותיו של העותר.

יש לשלוח פסק הדין לב"כ הצדדים וכן לעותר באמצעות מחלקת האסיר בשב"ס.