עת”א 20893/10/17 – מ מ נגד שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים,מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי בנצרת בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
|
|
|
עת"א 20893-10-17 מ(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
כבוד השופט יוסף בן-חמו |
|
עותר |
מ מ (אסיר)
|
|
נגד
|
||
משיבים |
1. שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים 2. מדינת ישראל
|
|
|
||
החלטה
|
||
בפני עתירת אסיר נגד ההחלטה שלא לאשר את אשת העותר כערב צמוד לעותר במהלך חופשותיו.
נימוקי העתירה
במהלך חודש דצמבר 2016 נוצר סכסוך קל בין העותר לבין אשתו, בעקבותיו החליטו במשותף לקחת פסק זמן. העותר דיווח על כך לגורמי שב"ס ואלה דיווחו לוועדת אלמ"ב. ועדת אלמ"ב המליצה שלא לאשר עוד את אשת העותר כערבה צמודה בעת חופשותיו.
העותר טוען כי לאחר 3 חודשים של ניתוק בין בני הזוג, חזרו היחסים לתקנם ובני הזוג מצויים בקשר טוב. פנייתו של העותר לאשר את אשתו כערבה נדחתה ,למרות שאשתו הודיעה לעו"ס כי אין התנגדות להחזרתה כערבה.
העותר הינו אסיר פלילי, המרצה עונש מאשר של שלוש עשרה שנה, לאחר שהורשע בעבירת הריגה. זהו מאסרו השני, מסווג לקטגוריה ב/1. מוגדר מאז 2013 כאסיר אלמ"ב לאחר שהורשע בביצוע עבירות אלימות כלפי אשתו ונגזר עליו עונש מאסר של 6 חודשים לריצוי בחופף.
כתב התשובה
ועדת אלמ"ב דנה בבקשתו של העותר ביום 24/09/17 והגיעה למסקנה, בהחלטה מנומקת, שלא להמליץ שאשת העותר תהיה ערבה לו במהלך חופשותיו.
2
דיון
עיינתי בחווה"ד. נראה שהוועדה שקלה את מכלול הנתונים ולא התעלמה מהתהליך הטיפולי החיובי בו נוטל העותר חלק, משתלב, תורם ונתרם מהתהליך.
העותר שוהה בעת חופשותיו בבית מלון בנתניה. משפחתו המורחבת שוהה עמו וערבה לו. מערכת היחסים בין העותר לבין אשתו ידעה עליות מורדות, והיא ביקשה בשלב מסוים לסיים את הקשר עמו. לאחרונה, שבו לקשר זוגי והיא חזרה לבקרו בעת חופשותיו בבית המלון יחד עם ילדיו.
ועדת אלמ"ב התרשמה מאסיר אשר בבסיס אישיותו נוקשות ודפוסי חשיבה והתנהגות נוקשים ואלימים, שתלטניים ואימפולסיביים. האסיר אמנם משכיל לנצל את המסגרת הטיפולית על מנת לעבד חוויות ומשברים, להעמיק את היכרותו עם עצמו ולשנות את דפוסיו, אך הוועדה סבורה כי נכון שהאסיר ימשיך את הטיפול. הוועדה איננה מתנגדת להמשך יציאותיו של העותר לחופשות ואף להגדלתן, אך איננה ממליצה בשלב זה על היות אשתו ערבה בחופשותיו.
לאחר שבחנתי את חווה"ד המפורטת של ועדת אלמ"ב לא מצאתי בה חוסר סבירות. הזהירות אותה נוקטת ועדת אלמ"ב על רקע קווי אישיותו ועברו של העותר הינה מובנת.
אני מורה על דחיית העתירה.
ניתנה היום, ט"ז כסלו תשע"ח, 04 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.
