1

הרקע לעתירה וטענות הצדדים בתמצית:

בפני עתירת אסיר שהגיש העותר במסגרתה הוא מבקש לשנות את קטגוריית פרופיל האלמ"ב שנקבעה לו.

העותר מרצה עונש של מאסר בפועל של 13 חודשים ועוד 22 יום החל מתאריך 18.06.19 בגין ביצוע עבירות בתקופת היותו בתקופת שחרור ברישיון ועבירות רכוש. יצוין כי במסגרת עתירה קודמת שהגיש העותר (עת"א 11980-04-20), שבה טען העותר כי יש להוציאו לחופשה מיוחדת, הורה בימ"ש זה כי על ועדת האלמ"ב להשלים בירור עניינו של העותר ובכפוף לתוצאות הבירור ישקול שב"ס שוב את מכלול הנתונים ויגבש החלטה בעניין הוצאת העותר לחופשה מיוחדת בהתאם לתקנות שעת החירום (נגיף הקורונה החדש) (חופשה מיוחדת לאסיר), התש"ף - 2020, אשר מסדירות חופשה מיוחדת לאסירים הצפויים להשתחרר, במסגרתה ניתן להשתחרר למעצר בית מלא עד לסיום תקופת מאסרם. העתירה הנוכחית אינה עוסקת בהוצאת העותר לחופשה מיוחדת אלא בבקשתו לשנות את קטגוריית פרופיל האלמ"ב שנקבעה לו.

2

העותר טוען כי העבירות בגינן הוא מרצה את מאסרו הנוכחי אינן מוגדרות כעבירות אלימות במשפחה. נטען כי בעבר הורשע בעבירת אלימות כלפי מתלוננת שאינה בת זוג ונדון לעונש מאסר על תנאי וקנס. נטען כי המתלוננת בתיק הנ"ל לא הייתה בת זוגו אלא היה ביניהם קשר חברי ולכן טעתה הוועדה עת התייחסה למקרה כמקרה של אלימות במשפחה. נטען כי הוועדה לא דאגה ליצור קשר עם המתלוננת בטרם בחינת המקרה ומתן החלטה כי מדובר באסיר בעל פרופיל אלמ"ב. נטען כי כיום אין כל קשר בין העותר למתלוננת וכי היא מתגוררת דרך קבע באילת ומציינת בעצמה במכתב חתום כי היא בקשר חברי עם העותר ולא היה מקרה אלימות ביניהם. כן נטען כי תיק אלימות נוסף שנפתח נגדו בגין תלונת אביו נסגר והוא לא הועמד לדין בגינו ולכן לטענתו יש לשנות את רישום פרופיל האלמ"ב. נטען כי הייתה חובה על הוועדה לזמן את הוריו של העותר או לבקש עמדתם. נטען כי הקשר בין העותר למשפחתו והוריו הינו קשר הדוק וטוב. נטען אף כי בשנת 2018 התקיימה ועדת שחרורים בעניינו של העותר והוא זכה לקבל שחרור מוקדם על ידי ועדת שחרורים, שעה שפרופיל האלמ"ב מתייחס לעבירות משנת 2016. נטען כי למרות שבימ"ש זה הורה לוועדת אלמ"ב להשלים את הבירור בעניינו של העותר במסגרת עתירה קודמת שהוגשה על ידי העותר, המשיב ממשיך את הגדרת פרופיל האלמ"ב של העותר ופוגע בזכותו להשתלב במסגרת טיפולית מתאימה לו בין כתלי בית הסוהר ומשפיע באופן שלילי על סיכוייו לקבלת שחרור מוקדם במסגרת ועדת שליש.

המשיב טוען כי בכל הנוגע לפקודת הנציבות העוסקת בפעולת ועדת אלמ"ב הגדרת "בן משפחה" ו"עבירת אלימות" לצורך הגדרת אסיר כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב הינה רחבה הרבה יותר. כן נטען כי ועדת אלמ"ב דנה דיון חוזר בשאלת סיווגו של העותר כפרופיל אלמ"ב, בהמשך להחלטת בימ"ש זה במסגרת עתירה קודמת ומהתייחסות הוועדה עולה כי העותר שוחרר ממאסרו הקודם מבלי שמוצה תהליך בדיקת פרופיל אלמ"ב. בכניסת העותר למאסרו הנוכחי, בשל ביצוע עבירות נוספות והפקעת רישיון, הופעל נוהל אלמ"ב, שכן לא חלה התיישנות בתיקי האלמ"ב הרלוונטיים, שעניינם באלימות כלפי אבי העותר והרשעה על פי הודאתו בגין ביצוע עבירות אלימות כלפי בת זוג. נטען כי על אף העובדה שממאסרו האחרון שוחרר העותר בשחרור מוקדם מבלי שמוצה תהליך הבדיקה, אין בכך כדי להפחית מאחריותו של המשיב וחובתו למצות את תהליך בדיקת הפרופיל שרלוונטי בהחלט במאסרו הנוכחי, ולגבש המלצותיו במכלול הנתונים הנדרשים לעניין. נטען כי סיווגו של אסיר כבעל פרופיל אלמ"ב נועד להגן על שלום הציבור ואין בעובדת שחרורו המוקדם של העותר בעבר כדי לבטל או להפקיע את חובת המשיב לשקול ולבחון כל אינדיקציה למעשי אלימות במשפחה בהתאם לפקודות. נטען כי מהתייחסות ועדת אלמ"ב עולה כי מבחינת החומרים שעמדו בפניה נמצא שקיימת מסוכנות מצד העותר להישנות ביצוע עבירות אלימות במרחב המשפחתי והיא הוערכה כגבוהה. לכן החליטה הוועדה להגדיר את העותר כפרופיל אלמ"ב ולכן התנגדות הוועדה ליציאת העותר לחופשה ולשחרור מוקדם נותרה בעינה. נטען כי משההחלטה על סיווגו של העותר כאסיר אלמ"ב מבוססת על עמדת הגורם המקצועי האמון על כך - ועדת אלמ"ב - והיא ניתנה בהתאם להוראות המחייבות, הרי שהחלטת המשיב סבירה וראויה ואין בה פגם המצדיק התערבות.

במענה לתגובת המשיב טוען העותר כי בהחלטת ועדת האלמ"ב לא ניתן כל נימוק כיצד הגיעה לתוצאה שיש להגדירו כאסיר אלמ"ב. נטען כי לא רואים מהחלטת הוועדה שהוועדה ניסתה ליצור קשר עם המתלוננת או עם ההורים של העותר ולנסות לבדוק את פרופיל האלמ"ב.

דיון והכרעה:

3

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת החומר שהוגש לעיוני הגעתי למסקנה כי יש לדחות את העתירה שכן לא נפל בהחלטת המשיבים פגם המצדיק התערבות.

מחוות הדעת הגלויה של ועדת אלמ"ב שהוגשה לבית המשפט בענינו של העותר עולה כי היא דנה בעניינו שנית בעקבות החלטת בימ"ש זה במסגרת עתירה קודמת שהגיש העותר. הוועדה בחנה שוב את עניינו של העותר וקבעה כי מבחינת החומר שעמד בפני הוועדה עולה כי קיימת מסוכנות מצד העותר להישנות עבירות אלימות במרחב המשפחתי ולכן נותרה הערכת מסוכנותו גבוהה. הוועדה מציינת, כפי שגם ציין המשיב, כי בעת שחרורו ממאסר קודם לא מוצה תהליך בדיקת פרופיל אלמ"ב. ככל הנראה נעשתה טעות בעבר כאשר שוחרר העותר ממאסרו הקודם, אך אין זה מונע קיום הבדיקה הנחוצה כעת על פי הנהלים ומאחר שלא חלה התיישנות בתיקי האלמ"ב האמורים. הערכת המסוכנות של ועדת האלמ"ב כאמור הינה כי מסוכנותו נותרה גבוהה. ההערכה מתייחסת גם לנפגעי העבירה וגם לחוו"ד גורמי הטיפול בכלא ולטיפול שעבר העותר, שגם ממנו ניתן להסיק לגבי מסוכנותו. יוער כי לחוות הדעת הגלויה צורפו דוחות חסויים. מהאחרון שבהם שעודכן ביום 18.5.20, לאחר בדיקה עם גורמים שונים, עולה כי קיים חשש ממשי משחרורו של העותר וכי מסוכנותו לא פגה. לאחר שוועדת אלמ"ב שקלה שנית את מכלול הנתונים לרבות התייחסות גורמי הטיפול וכל הנתונים שעמדו בפניה היא מעריכה את מסוכנות העותר כגבוהה.

יש לקבל טענת המשיב כי ההחלטה על סיווגו של העותר כאסיר אלמ"ב מבוססת על עמדת הגורם המקצועי האמון על כך - ועדת אלמ"ב - והיא ניתנה בהתאם להוראות המחייבות ועל כן ביהמ"ש לא יתערב בהחלטת הגורם המקצועי כל אימת שאין מדובר בהחלטה שהינה בלתי סבירה באופן קיצוני המצדיק התערבות בשיקול דעת הגורם המקצועי [רע"ב 251/20 רוני אליהו נ' מדינת ישראל (22/01/20); רע"ב 8802/14 פלוני נ' שב"ס (23/03/2015)].

בנסיבות אלו, ולאחר שבחנתי את החומר שהוגש לעיוני ולאור המפורט לעיל, אני קובע כי החלטת המשיב התקבלה על בסיס ראיות מנהליות סבירות, בנהל הנדרש ולאחר שנשקלו השיקולים הנוגעים לעניין. מדובר בהחלטה מבוססת שהתקבלה בהתאם לשיקול דעתו של הגורם המנהלי ולא מצאתי בה פגם המצדיק התערבות של בית משפט. לכן העתירה נדחית.

המזכירות תעביר עותק לב"כ הצדדים ולעותר באמצעות שב"ס.

ניתן היום, ב' סיוון תש"פ, 25 מאי 2020, בהעדר הצדדים.