בפניי עתירת העותר, בה מבקש הוא לקבוע מראש איזה טיפול רפואי יקבל לאחר ניתוח שהוא אמור לעבור.

רקע

1.             העובדות הבאות תוארו בבש"פ 8037/22 חסין נ' מד"י (מיום 4.12.22), שדן בעניינו של העותר:

1.1.      העותר עצור עד תום ההליכים מזה תקופה ארוכה (במ"ת 48950-08-16), בגין כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות, לרבות שלוש עבירות של רצח בכוונה תחילה.

הדברים מתוארים בהחלטה שניתנה בבש"פ 493/22 מד"י נ' חסין (6.2.22), בה עמד בית המשפט העליון על עוצמת הסיכון הגבוהה הנשקפת מהעותר.

1.2.      העותר סובל מבעיות רפואיות, ואין כיום חולק שמצבו הרפואי מצריך ניתוח בטווח הזמן הקרוב.

1.3.      לטענת העותר, לאחר הניתוח הוא צפוי להיות במצב סיעודי ומרותק למיטתו.

לכן פנה העותר במסלול הפלילי בבקשה להורות על המשך מעצרו בפיקוח אלקטרוני חלף מעצרו מאחורי סורג ובריח.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וערר על ההחלטה נדחה על ידי בית המשפט העליון (בש"פ 3584/22 פלוני נ' מד"י (1.6.22).

1.4.      ב-7.11.22 הוארך מעצרו של העותר ב-90 יום נוספים (בש"פ 6783/22 מד"י נ' חסין, 7.11.22).

בש"פ 8037/22

1.5.      לאחר המתואר לעיל, חזר ופנה העותר בהליך הפלילי בבקשה להורות על שחרורו לאחר הניתוח לצורך הליך שיקומי בביתו או במוסד רפואי אחר, בפיקוח מפקחים וחברת שמירה.

בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה וביום 4.12.22 דחה בית המשפט העליון ערר שהוגש על ההחלטה בבש"פ 8037/22 הנ"ל.

1.6.      בית המשפט העליון דחה את טענת העותר כי בהסתמך על בש"פ 5857/17 מד"י נ' קורובקוב (15.8.17) (להלן: "עניין קורובקוב") שמאחר שהעותר מבקש לשחררו מהמעצר לאחר הניתוח, המסלול הנכון לדון בבקשתו הוא המסלול הפלילי בבקשה לעיון חוזר, וקבע שבטרם דיון במסלול הפלילי בבקשה לשחרר את העותר ממעצרו, יש לדון במסלול המינהלי בשאלת הטיפול הרפואי ששב"ס מעניק לעותר והאם הוא הולם את מצבו:

"בקשתו של העורר מקדימה את זמנה. בשלב זה, כל עוד העורר לא נותח וצרכיו השיקומיים-סיעודיים אינם ברורים, וכל עוד שב"ס לא חווה דעתו במסגרת עתירת אסיר אם יש באפשרותו לספק צרכים אלה במסגרת שב"ס, אין מקום שבית המשפט ידון בסוגיות אלה במסלול הפלילי".

ויודגש - בית המשפט לא שינה את ההלכה הקובעת שחופשה לעצור יש לבחון במסלול הפלילי ורק יציאה בליווי יש לבחון במסלול המינהלי (ר' רע"ב 3225/22 שב"ס נ' אליאב, 17.5.22) ובוודאי שלא קבע שבית משפט זה מוסמך להורות על שחרור העותר ממעצר עד תום ההליכים או להעביר אותו לחלופת מעצר, אלא קבע שבטרם דיון בבקשת העותר לשחרורו ממעצר (בהליך הפלילי), יש לבחון את הטיפול הרפואי המוענק לו (במסלול המינהלי).

כלומר, בית המשפט קבע מתווה לדיון בבקשת העותר -

בשלב ראשון - על העותר לעבור את הניתוח.

בשלב השני - שב"ס צריך לבחון אם יש באפשרותו לספק את הטיפול הרפואי הדרוש לעותר במסגרת שב"ס. אם יחליט שב"ס שהוא ערוך להעניק לעותר את הטיפול הרפואי הדרוש לו והעותר לא יהיה שבע רצון מהחלטת שב"ס, יהיה הוא רשאי לעתור נגד הטיפול הרפואי המוענק לו (במסלול המינהלי).

בשלב השלישי - אם יחליט שב"ס שהוא אינו ערוך להעניק לעותר את הטיפול הרפואי הדרוש לו או אם יחליט בית משפט זה שהטיפול הרפואי המוענק לעותר במסגרת שב"ס אינו מספק את הנדרש, על העותר לפנות במסלול הפלילי בבקשה לעיון חוזר, על מנת לדון באיזה תנאים יש להחזיק את העותר עד לתום ההליכים נגדו.

העתירה

2.             העותר טוען שהוא אמור לעבור ניתוח בימים הקרובים ולכן הוא מבקש -

א.           הסעד העיקרי המבוקש הוא להורות שמיד לאחר ההתאוששות מהניתוח, יועבר העותר באופן מיידי לשיקום במרכז רפואי שיקומי "רעות" או לחילופין למרכז רפואי קהילתי שיקומי ייעודי, שאינו המר"ש, אשר בקשרי עבודה עם המשיב.

ב.            לחילופין, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובות בקשר לטיפול הרפואי שהם מתכוונים להעניק לעותר לאחר הניתוח.

יוער שבעתירה טוען העותר שהוא "אסיר", אולם כאמור לעיל, הדבר אינו נכון והעותר הוא עצור עד תום ההליכים.

3.             העותר טוען שהעתירה הוגשה בעקבות בש"פ 8037/22 הנ"ל, כפי שהבין העותר את ההחלטה.

דיון והכרעה

4.             כאמור, העותר מבקש שני סעדים - (1) להורות על שחרורו למרכז רפואי מחוץ לשב"ס; (2) לחילופין, מתבקש בית המשפט להורות למשיבים לספק תשובות בקשר לטיפול הרפואי שהם מתכוונים להעניק לעותר לאחר הניתוח.

5.             באשר לבקשה לשחרורו של העותר לאחר הניתוח למרכז רפואי

כאמור לעיל, בבש"פ 8037/22 הנ"ל קבע בית המשפט העליון שבטרם יפנה העותר בבקשה לשחרורו במסלול הפלילי, עליו למצות את המסלול המינהלי בקשר לטיפול הרפואי המוענק לו.

בית משפט זה אינו מוסמך להורות על שחרורו של העותר ממעצרו, ובקשה לשחרור (או למעצר בפיקוח אלקטרוני) ניתן להגיש אך ורק במסגרת המסלול הפלילי.

6.             לעניין מועד הגשת העתירה

אני סבור שבשלב זה העתירה תיאורטית ולכן דינה להימחק על הסף. רק לאחר שהעותר יעבור את הניתוח יוכלו הגורמים הרפואיים בשב"ס להחליט איזה טיפולים יש להעניק לעותר והיכן לעשות זאת.

העותר מסתמך על אמירת בית המשפט העליון בבש"פ 8037/22 הנ"ל כי:

לא נעלם מעיני כי לאחר הניתוח ועד למתן החלטה בעתירה כאמור, לכשתוגש, עלול לחלוף פרק זמן שבמהלכו עשוי העורר לשהות במסגרת שב"ס, כאשר בשלב זה, לא ברור אם יש באפשרות שב"ס להעניק את הטיפול הנדרש לעורר. ברם, ניתן להיערך מראש להגשת עתירה כאמור, ושב"ס יכול אף הוא להיערך לכך, וחזקה על בית המשפט כי בבוא העת ייתן החלטתו בהקדם.

אני סבור שב"כ העותר לא הבין נכונה את החלטת בית המשפט העליון - בית המשפט העליון לא קבע שהעותר יכול להגיש עתירה בטרם התקבלה החלטה מינהלית ובטרם מוצה ההליך המינהלי, אלא כי עליו להיערך מראש להגשת העתירה ושב"ס צריך להיערך מראש למתן תשובה לעתירה, כך שההליך המינהלי והכרעת בית המשפט יינתנו באופן מהיר לאחר הניתוח.

נראה שתוצאה אחרת אינה אפשרית שהרי בטרם עבר העותר את הניתוח ובטרם התבררו צרכיו הרפואיים, לא יכולים הגורמים הרפואיים בשב"ס להחליט איזה טיפולים הוא יקבל והיכן.

7.             למרות האמור, אני סבור שראוי שבנוסף לאמור בהחלטת בית המשפט העליון בבש"פ 8037/22 הנ"ל, רצוי ששב"ס יערך למתן טיפול רפואי מתאים לעותר כבר בשלב זה, ככל האפשר.

התוצאה

8.             נוכח האמור לעיל -

8.1.      על העותר להיערך לפנות בבקשה מינהלית לשב"ס מייד לאחר הניתוח ועל שב"ס להיערך למתן תשובה מהירה (בלוחות זמנים מהירים, קצרים מהמועדים שבפקודת נציבות 04.31.00).

8.2.      אם לעותר חומר רפואי שהוא יכול להעביר לשב"ס בטרם מועד הניתוח, הוא רשאי להעביר את החומר לשב"ס כבר עתה, על מנת ששב"ס יוכל להיערך למתן תשובה לפנייה המינהלית שתוגש סמוך לאחר הניתוח, אם יהיה צורך בכך.

8.3.      נוכח האמור לעיל, היה מקום למחוק את העתירה על הסף בשל היותה תיאורטית ואי מיצוי ההליך המינהלי. אולם, על מנת לאפשר קבלת החלטות רפואיות סמוך למועד הניתוח, מיצוי מהיר של ההליך המינהלי, אם יוגש, וקבלת החלטה מהירה בעתירה אשר תוגש, אם תוגש - יודיע שב"ס עד ליום 18.12.22 אם הוא נערך לטיפול בעותר מייד לאחר הניתוח והאם הוא יוכל לעדכן את העותר בסמוך לאחר הניתוח, באמצעות ב"כ, בדבר הטיפול המתוכנן עבורו.

כמו כן, ככל האפשר, ישיב שב"ס לשאלות שבעתירה שהוגשה (ויודגש - אינני נותן צו המורה לשב"ס להשיב לשאלות שבעתירה, אלא שב"ס מתבקש, ככל שהדבר אפשרי ואינו פוגע בביטחון, להשיב לשאלות שבעתירה במסגרת תשובתו כאמור לעיל).

8.4.      העותר יהיה רשאי להגיש עתירה לאחר הניתוח, גם אם טרם יקבל את תשובת שב"ס, ככל שתשובת שב"ס לפנייה המינהלית לא תינתן במהירות הנדרשת בנסיבות העניין.

יודגש שבעתירה כאמור העותר לא יבקש סעדים שבסמכות בית המשפט הפלילי, אלא רק סעדים בתחום המינהלי.