עת”א 28103/01/14 – ג’אד חאג’ יחיא נגד ועדת השחרורים,היועץ המשפטי לממשלה
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
||||||
עת"א 28103-01-14 חאג' יחיא נ' ועדת השחרורים ואח'
|
|
16 פברואר 2014
|
||||
1
|
|
|
||||
העותר |
ג'אד חאג' יחיא |
נגד
|
|
המשיבים |
1. ועדת השחרורים 2. היועץ המשפטי לממשלה |
נוכחים:
העותר ובא כוחו עו"ד מחמוד נעאמנה
ב"כ המשיב 2 עו"ד גל רוזנצוויג
[פרוטוקול הושמט]
פסק דין
העותר מרצה עונש מאסר חמישי, שלישי מאחורי סורג ובריח, בגין עבירות של פריצה לרכב בצוותא, גניבת רכב בצוותא, נהיגה פזיזה ורשלנית וללא פוליסה ביטוח, הפרעה לשוטר ושיבוש מהלכי משפט והוא מלין על החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה") מיום 9.1.14 שדחתה את בקשתו לשחרור על תנאי ולו בתנאי תוכנית רש"א שהייתה בפני הוועדה וצורפה לעתירה הכוללת שיחות פרטניות וקבוצתיות, עבודה ומעצר בית בשעות הלילה בתנאי איזוק אלקטרוני.
ב"כ העותר טוען בכתב העתירה ובטיעוניו בפנינו כי שגתה הוועדה כאשר נתנה משקל מכריע למידעים שהוצגו בפניה ובפנינו, שכן מדובר במידעים מלפני מאסרו הנוכחי של העותר ואין בעובדה שהוא משתייך מבחינת קרבת משפחה למשפחת עבד אל קאדר, כדי ליצור חשש שיעסוק בפלילים באם ישוחרר על תנאי.
לטענת ב"כ העותר, התנהגותו של העותר במהלך מאסרו היא תקינה, הוא עבר טיפול בקבוצת NA ב-12 צעדים, משמש אסיר תומך ונסיבותיו האישיות קשות, כמפורט בחוות הדעת הסוציאליות שהיו בפני הוועדה ובפנינו.
2
לטענת ב"כ העותר, העותר יוצא לחופשות בנות 72 שעות כל אחת במקום מגוריו בטייבה ללא כל בעיות ויש בכך כדי להוכיח את האמון שנותנים בו כאשר מוציאים אותו לחופשות.
עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא לא התעלמה מכל השיקולים לקולא שיש בהם, לטענת ב"כ העותר, כדי להביא לשחרורו המוקדם של העותר.
הוועדה התחשבה באמור בחוות דעת רש"א ובדו"ח גורמי הטיפול לפיהם העותר הגיע לסף עייפות, הביע חרטה עמוקה על מעשיו והוא מוכן להשתלב בתהליך טיפולי שיקומי, לעבוד ולקיים אורח חיים נורמטיבי.
הוועדה אכן הסתמכה, אך לא כנימוק עיקרי, על המידעים החסויים שהוצגו בפנינו ולאחר עיון בהם, אמנם עולה כי רובם אינם מהזמן האחרון יחסית, ואף לפני מאסרו הנוכחי, אך יש במידה מתקופת הנוכחית כדי לעורר חשש שאם העותר ישוחרר על תנאי ממאסר, יחזור לעסוק בפלילים בתחום העבירות נושא מאסרו.
אף אנו, כמו הוועדה, איננו מתעלמים מעברו הפלילי של העותר ומהעובדה שלאחר ששוחרר על תנאי ממאסרו השני בכפוף לתוכנית טיפולית של מרכז אלאמל, הוא חזר לסורו והמשיך לפגוע ברכושו של הזולת.
לאור כל האמור לעיל, אין לומר כי החלטת הוועדה לפיה ספק אם העותר בשל לשיקום ומשכך לא הוכיח העדר מסוכנות באם ישוחרר על תנאי, ולו בתנאי תוכנית רש"א, גם לאור עברו הפלילי, היא החלטה בלתי סבירה המצדיקה התערבותה של ערכאה שיפוטית.
לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.
ניתן והודע היום ט"ז אדר תשע"ד, 16/02/2014 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.
|
|
|||
אברהם טל, סג"נ אב"ד |
|
אסתר שטמר, שופטת |
|
בלהה טולקובסקי, שופטת |
3