1

נוכחים:

ב"כ המשיב עו"ד דן שורקי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר נדון ל- 6 שנות מאסר שמניינן מיום 11/3/10 בגין עבירה של סיכון חיי אדם ותקיפה הגורמת חבלה של ממש והוא מלין על סירוב המשיב לשלבו בסבב חופשות.

ביום 15/7/14 נערך דיון בעתירתו של העותר להשתלב בסבב חופשות ובעתירה זו קבעתי כי ניתנה הסכמה בעבר להוציא את העותר לחופשות אלא שהסכמה זו בוטלה עם הגשת התלונות על ידי גרושתו, תלונה אחת נסגרה מחוסר ראיות והצדדים התגרשו בבית הדין השרעי ביום 20/5/14.

התנהגותו שלה עותר בכלא תקינה.

סירוב המשיב להוציא את העותר לחופשות נסמך על דו"ח חסוי של ועדת אלמ"ב ועל עמדת גורמי הטיפול לפיה כל עוד לא יעבור העותר טיפול בתחום האלימות מסוכנותו גבוהה.

על פי הדו"ח החסוי סברתי כי יש מקום לבחון עניינו של העותר בועדה נוספת שתתכנס טרם חלוף שנה מהוועדה הקודמת, באשר היה לי ספק, בכל הנוגע לתלונותיה של האשה.

על אף שועדת האלמ"ב היתה אמורה להתכנס בחודש ספטמבר הוריתי על כינוסה לדון בעניינו של העותר בחודש ספטמבר 2014, כשוועדת אלמ"ב התבקשה לבחון האם ניתן להוציא את העותר לחופשה במקום מרוחק ריחוק משמעותי ממקום מגורי האשה בערבויות משמעותיות ובתנאים מכבידים.

הוגש דו"ח של הועד המחוזית לטיפול באלימות במשפחה, ובו אין כל התייחסות לדברים שהוועדה נתבקשה לבדוק.

יחד עם זאת, הוגש כתב אישום ולפיו העותר איים על גרושתו עת היתה אשתו לפני שנה וחצי, ולפני שנה ו- 3 חודשים.

הוועדה כתבה כי עיינה שוב בחומרים הרלבנטיים והתרשמה כי קיימת מסוכנות מצד האסיר בתחום האלמ"ב, הוא לא מכיר בדפוסיו המיניים ולא עובר הליך טיפול י שיכולה להעיד על הפחתה במסוכנות.

2

העותר עבר 8 קורסים: שליטה בכעסים, 12 צעדים, אבות מכורים, מצוי בקבוצת מודעות עצמית ועבר קבוצות חינוכיות נוספות.

סבורני כי אף האמור בדו"ח החסוי של הועדה מיום 7/9/14 ולפיו הדו"ח הסוציאלי של המחלקה לשירותים חברתיים דל ומינורי, וחסר בו מידע רב, אינו יכול למנוע יציאתו של העותר לחופשות.

בנסיבות אלה ומשחלפו כ- 5 שנים מתחילת מאסרו של העותר, בשלה העת להוציאו לחופשה, אף בתנאים מכבידים ובריחוק גיאוגרפי ניכר ממקום מגוריה של גרושתו של העותר וכך הנני מורה.

העותר יוצא לחופשה תוך 45 יום בתנאים שייקבעו על ידי שב"ס.

ניתנה והודעה היום י' כסלו תשע"ה, 02/12/2014 במעמד הנוכחים.