עת"א 31082/09/17 – איתמר אזמה נגד שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר – זימונים,מדינת ישראל
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים |
|
|
|
עת"א 31082-09-17 אזמה(אסיר) נ' שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים ואח'
תיק חיצוני: |
1
בפני |
כבוד השופטת עמיתה קלרה רג'יניאנו |
|
עותר |
איתמר אזמה (אסיר)
|
|
נגד
|
||
משיבים |
1.שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר - זימונים 2.מדינת ישראל
|
|
|
||
|
|
|
פסק דין |
1. העותר הינו אסיר בטחוני. נידון ל-21 שנות מאסר בגין הרשעתו בעבירות של רצח, חטיפה
והצתה. העותר נושא מאסרו מ-6.7.2014. תום מאסרו יולי 2035.
2. ב"כ העותר מבקש מבהמ"ש להורות על תיקון פקודת נציבות שירות בתי הסוהר 04.05.00
"תהליך הגדרת אסיר בטחוני" כך שאסיר בטחוני יוגדר רק על פי קריטריון אחד והוא "השתייכות ו/או זיקה לארגון טרור".
נטעו, כי הפקודה על כל סעיפיה נכתבה באופן גורף, לנוחיותו של המשיב
והיא יוצרת מציאות אבסורדית ועוותי דין קיצוניים ובלתי סבירים.
2
ב"כ העותר מציין כי העתירה מבוססת על פסיקה של בהמ"ש העליון .
3. נטען כי ההגדרה הגורפת של אסיר בטחוני בסעיף 3.א.(ב) לפקודה, שאינה מבחינה בין
מי שהורשע בעבירה ברף התחתון של עבירה על רקע לאומני, לבין מי שהורשע בעבירה
חמורה, תוצאתה שהיא מחילה לגבי שניהם את כל הסנקציות החלות על אסיר בטחוני.
זאת ועוד, סווגו של אסיר כאסיר בטחוני בגין מעורבותו, למשל, בעבירה של הפרת
סדר על רקע לאומני, מונעת ממנו לקבל טובות הנאה כבר מיומו הראשון בבית הכלא
להם זכאי אסיר פלילי שהורשע בעבירה החמורה ביותר.
4. ב"כ העותר הפנה בסעיף 16 לעתירה לפס"ד של בהמ"ש העליון הדן באבחנה בין אסירים
פליליים לבין אסירים ביטחוניים (בג"צ 221/80). לשיטתו, המסקנה העולה מפסק הדין
היא כי רק אסיר המשתייך לארגון טרור מהווה סכנה ביטחונית המחייבת הטלת מגבלות.
( ב"כ העותר מייחס את הדברים לשופט חיים כהן שהיה בדעת מיעוט)
5. בסעיפים 21 ו-22 לעתירה ציטט ב"כ העותר דברים שנאמרו לכאורה, ע"י מי שהיה היועמ"ש של שב"ס (תת גונדר שמולביץ) ול"דעת ראשי שב"כ" .לא אתייחס לאמור בשני הסעיפים הנ"ל שהובאו בצורה סתמית מבלי כל אפשרות לבדוק במה מדובר והרלוונטיות שלהם לעניין.
6. המשיב התנגד לקבלת העתירה וטען כי הגדרתו של אסיר כאסיר בטחוני אינה מותנית
בשיוכו לארגון טרור. באשר לעותר, נכתב בכתב התשובה כי על פי הכרעת הדין, העבירות בהן הורשע העותר בוצעו על רקע לאומני ללא שיוך לארגון טרור. המשיב הפנה לרע"ב 5754/15 ממנו עולה, בין היתר, כי הגדרת אסיר בטחוני אינה מותנית בשיוכו לארגון טרור.
7. לאחר שנתתי דעתי לעתירה, שמעתי טיעונים ועיינתי בפסקי הדין, לא מצאתי ממש בעתירה ודינה להידחות. העתירה אינה מניחה תשתית שיש בה כדי ללמד על פגם או חוסר סבירות בהגדרה של אסיר ביטחוני בפקודה..
8. פסקי הדין , שלדברי ב"כ העותר משמשים מסד לבקשתו, דנים באבחנה שבין אסירים פליליים לאסירים ביטחוניים וכעולה מהם, האבחנה אינה בגדר אבחנה אדמיניסטרטיבית
אלא אבחנה עניינית המעוגנת בשיקולים ביטחוניים המבוססים על המסוכנות הנובעת
3
מאסירים ביטחוניים. לא מצאתי בפסקי הדין אמירה של בהמ"ש בכל צורה שהיא ולו ברמז כי רק מי שקשור לארגון טרור יוגדר כאסיר בטחוני. יש בפסקי הדין התייחסות לסכנה המיוחדת לביטחון המדינה הנובעת מן הקשר המתמשך של אסיר שהיה חבר בארגון טרור עובר למעצרו, גם כאשר הוא אסור בבית הכלא. הסכנה המיוחדת והמוגברת הקיימת באסירים ביטחוניים שיש להם זיקה לארגון טרור עולה גם מהוראות פקודת האסירים הביטחוניים.
9. פקודת
האסירים הביטחוניים מס' 03.02.00 (להלן הפקודה) הוצאה ע"י נציב שירות בתי
הסוהר מכח הסמכות שניתנה לו בסעיף 80א.(ב) ל
מטרתה של פקודת האסירים הביטחוניים "פירוט כללי הביטחון הייחודיים של האסירים
הביטחוניים וכללי מאסרם"(סעיף 2 לפקודה).
הפקודה קובעת מגבלות מיוחדות שחלות על אסירים ביטחוניים בכל הנוגע לתנאי כליאתם בנפרד מאסירים פליליים, לקשר עם החוץ ובכלל זה בנושאים של חופשות, ביקורים, שיחות טלפון והתייחדות. (סעיף 1ב. לפקודה).
10. פקודת הנציבות 04.05.00 עניינה "תהליך הגדרת אסיר ביטחוני".
סעיף 3.1.ב. מגדיר "אסיר ביטחוני". ההגדרה כוללת קשת רחבה של עבירות שעל פי טיבן או נסיבותיהן הן עבירות ביטחון או שהוגדרו כעבירות ביטחון או עבירות ביטחוניות שהמניע להן הינו לאומני או אסיר שניתנה לגביו חוות דעת של השב"כ, המעידה על מסוכנות ביטחונית הנשקפת ממעשיו וכן מי שהורשע או נאשם במעשה שיש בו מתן שירות לארגון טרור או לאדם שרצה לפגוע בביטחון המדינה.
11. הפקודה מבחינה בין אסירים ביטחוניים שיש להם זיקה לאירגוני טרור לבין האסירים הביטחוניים ללא זיקה כזאת.
סעיף 4.ב. לפקודה מכיר באפשרות שיוסרו מאסיר ביטחוני המגבלות המיוחדות החלות על אסירים ביטחוניים אם גורם ביטחוני שוכנע כי "חל באסיר שינוי בולט וממשי וכי הוא ניתק כל מגע, ישיר או עקיף עם ארגון כאמור" ובכפוף לחוות דעת ביטחונית בנושא.
להלן לשון הסעיף:
"על אף האמור בסעיף קטן א' לעיל ניתן לאשר באופן חריג ובהחלטה מנומקת
בכתב , כליאתו של אסיר ביטחוני, בנפרד מאסירים ביטחוניים. כמו כן, ניתן
להימנע מלהטיל עליו מגבלות כגון אלה המפורטות בסעיף 1.ב. שלעיל באופן
מלא או חלקי, אם נתקיימו לגביו שני התנאים המצטברים הבאים:
1) "מדובר באסיר שלא היה חבר בארגון עוין ולא סייע לארגון עוין עובר לביצוע
4
העבירה או באסיר שהיה חבר בארגון עוין או סייע לארגון עוין עובר
לביצוע העבירה, ושב"כ או גורם ביטחוני אחר שעניינו של האסיר מוכר
לו שוכנע, לאחר שקיבל נתונים אודותיו מגורמי המודיעין בשב"ס, כי חל
באסיר שינוי בולט וממשי וכי הוא ניתק כל מגע, ישיר או עקיף, עם ארגון
כאמור ו/או עם חברי ארגון כאמור והוא אינו מקבל כל טובת הנאה מארגון כאמור.
2) ניתנה חוות דעת שב"כ או גורם ביטחוני אחר שעניינו של האסיר מוכר לו
לאחר שקיבל חוות דעת גורמי המודיעין בשב"ס, כי לא נשקפת כתוצאה
מכליאתו בנפרד מאסירים ביטחוניים או מאי הטלת מגבלות מיוחדות עליו,
סכנה לפגיעה בביטחון המדינה.
חוות הדעת כאמור לא תינתן אלא לגבי מי שנתקיים לגביו כל האמור בסעיף
1) לעיל".
12. אסיר ביטחוני רשאי אף להגיש בקשה לשינוי סווג.
13. בסופו של יום , ב"כ העותר לא הצביע על פגם או חוסר מידתיות בהגדרה של "אסיר ביטחוני"
בפקודה. לא מצאתי בעתירה ולא בטיעונים בפניי התייחסות לעניינו של העותר המוגדר כאסיר ביטחוני בגין הרשעתו בשתי עבירות רצח ועוד עבירות שבוצעו כולן ממניע לאומני.
הסעד המבוקש הינו בלתי סביר ולא מתקבל על הדעת כי אסיר ביטחוני יוגדר רק על פי
השתייכות או זיקה לארגון טרור.
כיצד יסווג אסיר שהורשע בעבירת ריגול ואין לו זיקה לארגון טרור?
כיצד יסווג אסיר שביצע לבדו עבירת רצח או כל עבירה אחרת , ממניע לאומני, ואין לו זיקה
לאירגון טרור?
אם מטרת הגשת העתירה היתה להשפיע על שינוי סווגו של העותר, פתוחה בפני העותר הדרך
להגיש בקשה מתאימה ובקשתו תבחן.
סוף דבר, העתירה נדחית.
5
ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ח, 01 פברואר 2018, בהעדר הצדדים.
