1

בפני שתי עתירות אסיר המלין נגד גורמי הטיפול בכלא צלמון. העותר מבקש שבית המשפט יורה על סנקציה עונשית של קנס נגד שניים מהעו"ס,שניהם מגורמי הטיפול בשב"ס.

נימוקי העתירה

·        העותר טוען כי הגיע לכלא צלמון למטרת קדם טיפול, שולב בקבוצת אלימות אינטימית. לטענתו, התמיד להגיע למפגשים, החסיר שני מפגשים בלבד מסיבות שאינן תלויות בו. העו"ס התרתה בו שאם ייעדר שוב הוא יפלט מהקבוצה. מתוך 14 מפגשים הוא הגיע ל - 12 מפגשים. לאחר המפגש ה - 11 הוא פנה למנחת הקבוצה וביקש שתכין חוות דעת שאמורה להיות מועברת לוועדת אלמ"ב על מנת שזו תגיש את המלצתה לצורך המשך דיון בוועדת השחרורים, אולם העו"ס לא פעלה על פי הוראות ועדת השחרורים ובכך גרמה לנזק ולביזיון בית המשפט.

·        העותר מלין גם נגד נציגת רש"א שנפגשה עמו רק לאחר חלוף 5 שבועות, לא התייחסה לדיווח גורמי הטיפול ופסלה אותו מלהשתלב בתכנית רש"א, רק משום שלא מצא חן בעיניה ועל רקע אישי.

2

·        העותר פנה בפנייה בכתב למפקד האגף בעניין המשך הטיפול, אך נענה כי יש מניעה להעברתו לכלא חרמון לטיפול. בין היתר, בשל מצבו הרפואי. המגבלות היחידות כפי שנקבעו על ידי רופא היחידה הינם : א. שהעותר יקבל את המיטה התחתונה במיטת הקומותיים, ב. האסיר צריך להימצא בחדר ללא עישון, ג. עליו להימנע מעבודות מאומצות.

העותר טוען כי אין כל בעיה לקבלו לטיפול בכלא חרמון למרות מגבלות אלה שאינן כה חריגות.

·        במסגרת הסעדים אותם מבקש העותר בעתירה, הוא מבקש שבית המשפט יורה על העברתו להוסטל "מפתחות" במסגרת שיקום, ולחלופין להעבירו לכלא שקמה משום היותו תושב אשקלון ובת זוגו המתגוררת גם כן באשקלון, נכה בשיעור של 100%, אם חד הורית ומתקיימת מקצבת המל"ל והנסיעות קשות לה.

העותר אסיר פלילי, מרצה עונש מאסר של 6 שנים לאחר שהורשע בעבירה של ניסיון לשידול לרצח. זהו מאסרו הראשון, מסווג לקטגוריה א' - המונעת חופשות. מוגדר כ"אסיר אלמ"ב".

כתב התשובה

·        כתב העתירה מנוסח באופן לא ברור, כמו גם עתירה קודמת של העותר, שם החליט בית המשפט על מינוי סניגור ציבורי לעותר. לאחר מינוי הסניגור, ביקש העותר, ביום 15/8/17, למחוק את העתירה. העתירה הקודמת עסקה גם כן באותו נושא.

·        יש למחוק את העתירה גם משום שהעתירה לא הוגשה על ידי האסיר, אלא על ידי בת זוגו ולא צורף אליה תצהיר כמתחייב מהוראות סעיף 2(ב) לתקנות סדרי הדין (עתירות אסירים), תש"מ - 1980.

·        בניגוד לטענת האסיר, הוצע לו יותר מפעם אחת להשתלב בטיפול, אך הוא סירב.

·        ועדת השחרורים שדנה בעניינו של העותר קבעה שמסוכנותו לא פחתה ויתכן שאף גברה.

דיון

3

בחלק הגלוי של דוח ועדת אלמ"ב מיום 8/11/17 מציינת הוועדה כי התרשמותה היא מאסיר שאינו לוקח אחריות על מעשיו, אינו מודע לחומרתם והשלכותיהם, מציג עמדה קרבנית, אינו מגלה אמפתיה כלפי גרושתו ובנותיו. כיום נמצא בזוגיות עם ידועה בציבור, מביע בקשות להשתלב בטיפול ייעודי בתחום האלמ"ב ומשליך אחריות לאי שילובו על גרושתו ועל גורמי הטיפול, זאת על אף שב - 17/7/17 הוצע לו לעבור למסגרת מחלקה לטיפול באלמ"ב בכלא חרמון והאסיר סירב. האסיר ביקש לעבור לכלא שיקמה על מנת להיות קרוב למקום מגורי בת זוגו, זאת, על אף שהובהר לו שבכלא שיקמה אין מענה של טיפול ייעודי הנדרש לו. הוועדה התרשמה כי האסיר בעל קווי אישיות אלימים ותוקפניים וזקוק לטיפול מעמיק בתחום זה, על מנת שיוכל להכיר בדפוסיו הפוגעניים, להבין את חומרת עבירותיו לצורך הפחתת מסוכנותו הגבוהה ולבל ישוב לבצע עבירות דומות בעתיד.

החלק החסוי של ועדת אלמ"ב מפרט עובדות נוספות שהביאו את הוועדה למסקנה שמסוכנותו של העותר הינה גבוהה, מסוכנות שלא פחתה ויתכן שאף גברה, גם מבין כותלי הכלא.

בדוח גורמי הטיפול מיום 14/12/17, צוין כי האסיר רואיין על ידי הצוות הטיפולי בכלא חרמון לבחינת התאמתו לטיפול במחלקת "בית התקווה", אך האסיר לא הביע מוטיבציה לטיפול במחלקה. לאחר מכן, לקראת סיום טיפול בקבוצה טיפולית, ראשונית, שוב הוצע לעותר, ביום 4/6/17 להשתלב במחלקת "בית התקווה", אך העותר לא הביע רצון לכך.

ביום 11/7/17 שוחחה העו"ס שוב עם האסיר והציעה לו להשתלב בטיפול ייעודי אינטנסיבי בתחום עבירותיו בכלא חרמון, אך אינו מעוניין בכך ועמד על רצונו להיפגש עם נציג רש"א.

גם נציג רש"א איתו נפגש העותר הציע לו להשתלב ב"בית התקווה" שבכלא חרמון, אך האסיר סירב ולא הביע נכונות לכך.

בצד הבעת מוטיבציה הצהרתית לשילוב בטיפול, ביקש העותר העברה לכלא שיקמה על מנת להיות קרוב לבת זוגו, על אף שאין בכלא שיקמה את הטיפול לו הוא זקוק.

העותר הועבר בחודש נובמבר 2017 לכלא שיטה מסיבות מודיעיניות.

העותר מחפש קיצורי דרך והוא זקוק לטיפול ייעודי בנושא עבירותיו.

חוות דעת הגורמים המקצועיים (אלמ"ב) וגורמי הטיפול הינה ברורה ומפורטת.

בית המשפט אינו שם עצמו במקום הגורמים המקצועיים.

על פניו נראית עמדת גורמי הטיפול ואלמ"ב כעמדה מנומקת וסבירה.

לא התרשמתי שההתייחסות לאסיר נובעת ממניעים זרים או מרשלנות.

4

אין מקום להתערב בהחלטות.

העתירות נדחות.

ניתנה היום, כ"א טבת תשע"ח, 08 ינואר 2018, בהעדר הצדדים.