1

כללי

העותר מרצה עונש מאסר עולם אשר נקצב ל- 30 שנות מאסר בגין עבירת רצח, והוא מרצה את מאסרו החל מיום 23.7.01.

בהכרעת הדין בעניינו של העותר ציינה כבוד השופטת סירוטה כי באישון לילה בתאריך 23.7.01 פקד את משפחת ווחידי אסון כבד, כאשר בת הזקונים נאדין בת ה-14 נורתה בראשה שעה שישנה במיטתה. נאדין נפטרה בבית החולים כתוצאה מ"נזק חמור למוח בעקבות מעבר קליע דרך הראש". דודה של נאדין, כאמל ווחידי, הואשם בכתב האישום המקורי בשידולם של העותר ובן דודו, קרובי משפחתו, לבצע את מעשה הרצח, אולם בשל קשיים ראייתיים הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון אך בעבירות של איומים והדחה בחקירה בנסיבות מחמירות. כבוד השופטת סירוטה קבעה כי הנאשמים הינם קרובי משפחה רחוקים של הורי נאדין, וכי המניע לרצח הינו קנאות דתית שאחזה בכאמל ובאווירה ששררה במשפחה המורחבת. שאלת הקשר המשפחתי והמניע לרצח לא היתה נתונה במחלוקת, והעותר ובן דודו הכחישו ביצוע המעשים וחלקו על עצם שהותם במקום.

העותר ובן דודו הורשעו על ידי בית המשפט המחוזי בביצוע הרצח, הרשעה שאושרה על ידי בית המשפט העליון שנדרש לעניינם.

2

בית המשפט העליון (כבוד השופטת נאור) עמד על קרבתם המשפחתית של העותר ובן דודו למנוחה, ועל כך שהרקע לביצוע המעשים היה קנאות דתית לבנות המשפחה.

טענות העותר

העותר מלין על החלטת המשיבה להגדירו כאסיר אלמ"ב וחולק על סמכות ועדת אלמ"ב לדון בעניינו ועל החלטת ועדת אסירי עולם שלא לאשר יציאתו לחופשה ממאסרו.

לטענת העותר אין קרבה משפחתית בינו לבין קרבן העבירה, בהתאם להגדרת "עבירת אלמ"ב" בפקודת הנציבות. העותר טען כי ביצע את העבירה מטעמים של בצע כסף, שכן כאמל שילם לו עבור ביצוע הרצח, ולא מטעמים של כבוד המשפחה. לפיכך, אין הצדקה להגדרתו כאסיר אלמ"ב או כבעל פרופיל אלמ"ב, וועדת אלמ"ב לא קנתה סמכות לדון בעניינו.

כן טען העותר, כי לנוכח התנהגותו החיובית בין כתלי הכלא והשתתפותו במסגרת טיפולית (בהקשר זה הוצגו לעיוני תעודות רבות בגין השתתפותו כעוזר הוראה, נאמן מרכז חינוך, קבוצת שליטה בכעסים, סדנת התמודדות במצבי לחץ, תעודת סיום 12 שנות לימוד, ותעודות הערכה רבות מטעם מרכז החינוך), זכאי הוא לצאת לחופשה.

טענות המשיבה

אמנם הקרבה המשפחתית בין העותר לבין הקרבן אינה נכללת בהגדרת "עבירת אלמ"ב" לפי החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, אלא שהדין והפסיקה הרחיבו הגדרה זו. נוהל 20-1004 של משרד הרווחה שעניינו "אופן עבודת ועדות משרדיות ובין משרדיות לעבירות במשפחה-אלמות וגילוי עריות" מגדיר אסירים בעלי פרופיל אלמ"ב כדלהלן:

"3(ג)    אסירים בעלי פרופיל אלימות -

1)      אסירים המרצים מאסר בגין עבירות אלימות כלפי בן משפחה שאינו נכלל בהגדרה הנ"ל וקיים קשר משפחתי אחר.

2)      אסירים אשר אינם מרצים מאסר בגין עבירות אלימות במשפחה, אולם קיימת לגביהם אינדיקציה כי היו, ישנם או צפויים אירועי אלימות כלפי בן משפחה."

סעיף 4(ד)3 לפקודת נציבות 4.40.00 שעניינה חופשות אסירים מגדיר אסירים בעלי פרופיל אלמ"ב כך:

" אסירים המרצים מאסר בגין עבירת אלימות שלא בוצעה כלפי "בן משפחה", אולם הרקע לביצוע העבירה קשור במערכת יחסים זוגית או משפחתית של האסיר".

3

במקרה דנן ציינה ועדת אלמ"ב במפורש כי לנוכח כתב האישום, פסק הדין ומכלול הנתונים שעמדו בפניה, קמה עילה להגדרת העותר כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב. לגופו של עניין ציינה הועדה את התקדמותו החיובית של העותר אולם עמדה על הצורך להעמיק התהליך הטיפולי.

המלצות אלה, כמו גם הערכה פסיכולוגית שנערכה לעותר, חוות דעת על התנהגותו בבית הסוהר, ההמלצה על קציבת עונשו של העותר והתייחסות ליתרת מעצרו ולסיכוי שלא יתייצב לריצוי יתרת מאסרו בתום חופשה, הובאו בפני ועדת אסירי עולם, אשר התרשמה כי לא מתקיימים בעותר התנאים המתחייבים למתן אמון המאפשר הוצאתו לחופשה.

דיון והכרעה

טענתו של העותר ולפיה הרקע לביצוע העבירה הינו בצע כסף הינה טענה בעלמא, כבושה וחסרת כל תימוכין, אשר לא הועלתה על ידו במהלך ניהול התיק בפני הערכאות השונות (ואשר לבטח היתה משנה את פני הדברים בכל הנוגע להסדר הטיעון בעניינו של כאמל), והועלתה על ידו עתה לראשונה, כהצדקה להסרת הגדרתו כבעל פרופיל אלמ"ב. כאמור, עת התנהל הדיון בתיק העיקרי בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב ובפני בית המשפט העליון, העותר לא חלק על קשרי המשפחה ועל הרקע לביצוע העבירה, אלא על עצם נוכחותו במקום האירוע וביצוע הירי הקטלני.

בנסיבות אלה אין בכוונתי לשנות מן הקביעות העובדתיות שנתקבלו על ידי הערכאות הדיוניות המוסמכות.

אשר לטיב הקרבה, די כאמור בהיותו של הקשר "קשר משפחתי אחר", על מנת לקנות סמכותה של הוועדה.

על כן, הנני דוחה את טענותיו של העותר כנגד סיווגו כבעל פרופיל "אלמ"ב.

אשר להחלטת ועדת מאסרי עולם - זו התכנסה ודנה בעניינו של העותר ביום 29.1.14 ושקלה שיקולים רלבנטיים ובכללם יתרת מאסר ארוכה, מידע מודיעיני בעניינו בדבר פעילות פלילית וקשרים עברייניים, השתייכותו לכנופיה, העובדה שטרם שולב בהליך שיקום מתאים והאבחון הפסיכולוגי המציין הפרעת אישיות ונטייה להתנהגות תוקפנית ומעריכו כבעל מסוכנות לטווח קצר ברמה בינונית, ומצאה כי לא ניתן לתת בו אמון בחופשה.

4

ביום 10.3.14, לאחר שהועדה התכנסה, התקבלה גם חוות דעת ועדת אלמ"ב, שאף היא לא המליצה על הוצאתו של העותר לחופשות נוכח היותו בתחילת דרכו הטיפולית והצורך להעמיק הטיפול.

בנסיבות אלה, איני סבורה כי נפל פגם בהחלטת הרשות או כי זו נגועה בחוסר סבירות.

העתירה נדחית.

המזכירות מתבקשת לשלוח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אייר תשע"ד, 26 מאי 2014, בהעדר הצדדים.