1

נוכחים:

העותר בעצמו

ב"כ המשיב עו"ד אוהד בוזי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר נדון לשלוש שנות מאסר בגין ניסיון לבעילת קטינה מתחת לגיל 14 ומעשה מגונה בכוח, ומרצה מאסרו החל מיום 21.9.15, זהו מאסרו הראשון והוא מסווג לקטגוריה ב1 משטרה.

העותר מלין על סרוב המשיב להוציאו לחופשה לראש השנה, חופשה אשר תארך השנה 96 שעות.

לטענתו, טרם כניסתו למאסר, עבר טיפול ייעודי במסגרת שירות המבחן, השתלב בכל טיפול אפשרי לרבות טיפול ייעודי במחלקת שובל בה הוא נמצא כעת.

עוד נטען כי העותר יצא כבר לשבע חופשות ולא הפר את תנאיהן ובחופשה האחרונה יצא ל- 24 שעות במהלך חודש אוגוסט.

מב"ן אישר חופשתו למשך 96 שעות ואף המשטרה אישרה ערבה נוספת לפיקוח במהלך החג.

אף גורמי הטיפול לא התנגדו ליציאת העותר לחופשת החג.

2

בכתב התשובה נטען כי בהתאם לסעיף לז(3) לפקנ"צ 04.40.00 שעניינה חופשות אסירים הארכת משך חופשה מתאפשרת החל מן החופשה השנייה ובלבד שהאסיר יצא לחופשה אחת לפחות ת 48 שעות.

העותר עצמו יצא לשבע חופשות, שלוש מהן למשך 8 שעות, שלוש נוספות למשך 12 שעות וחופשתו האחרונה למשך 24 שעות, מכאן שהוא אינו עומד בקריטריונים הקבועים בפקודה לצורך יציאה לחופשת חג למשך 96 שעות.

עוד נטען על ידי ב"כ המשיב כי קיימת חשיבות מרובה להדרגתיות בשעות החופשה, לא כל שכן כאשר מדובר במי שהורשע בעבירות מין.

לאחר ששמעתי את הצדדים ומשתפקידו של ביהמ"ש לבחון סבירות ההחלטה, לא מצאתי כי נפל פגם בהחלטת המשיב שלא להתיר יציאתו של העותר לחופשת החג וזאת נוכח האמור בפקנ"צ ולאור העבירה בה הורשע העותר.

משכך, הנני דוחה את העתירה.

משלא הוגשו המסמכים הנדרשים לצורך קבלת פטור מאגרה, הבקשה לפטור מאגרה נדחית.