1

נוכחים:

העותר וב"כ עו"ד גלעד מנשה

ב"כ המשיב עו"ד עינב וינוגרד

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

העותר עצור עד תום ההליכים בגין הריגה, כאשר דקר אחר וגרם למותו, וזאת לאחר שריצה מאסרים קודמים, בין היתר, בעבירות אלימות והחזקת סכין, והוא מבקש לצאת בליווי סוהרים על מנת לקיים את טקס נישואיו בבית אחותו ברח' עין גדי 4 בחדרה, בקומה 7 של הבניין, בנוכחות אנשים שזהותם הועברה לידיעת שב"ס.

ביום 14.12.2017, מחק בית משפט זה את בקשת העותר לצאת לחופשה חריגה למטרה הנ"ל, וקבע כי המשיב יבחן את בקשתו החלופית של העותר ליציאה בליווי סוהרים בהתאם לפקנ"צ.

המשיב מתנגד להוצאת העותר בליווי סוהרים למקום המוצע לביצוע טקס הנישואים, וסומך בקשתו על מידעים חסויים שהוצגו בפניי, ואשר לטענתו מונעים את יציאתו של העותר מחוץ לכותלי בית הסוהר, ולו למטרה של קיום טקס נישואים.

2

ב"כ העותר מבקש בעתירתו שאם לא ניתן יהיה להוציא את העותר לטקס חתונתו, ולו בליווי סוהרים, יורה בית המשפט למשיב לאפשר לעותר לקיים את טקס החתונה בתאריך המיועד לכך, 26.12.2017, בין כותלי בית הסוהר.

3

ב"כ העותר הציג בפניי, את החלטתו של כב' השופט היימן בעת"א (תל אביב) 49887-10-17, שבה אישר בית המשפט את יציאתו של העותר לחופשה חריגה על מנת שישתתף בחתונת בתו, בתנאים שקבע בסיפא להחלטתו, וזאת למרות שמדובר במי שעצור עד תום ההליכים, ולמרות המסוכנות שעולה מהתנהגותו, ומבלי להתעלם ממידעים מודיעיניים שהוצגו בפניו.

עיון בהחלטה הנ"ל מעלה כי בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי מסוכנותו של אותו עותר ברורה, אך למול מסוכנותו של העותר עומד השיקול לפיו השתתפות אב בחתונת בתו הוא בעל משמעות וחשיבות גדולה עבורו כל אדם. בית המשפט שם הביא בחשבון את היותו של העותר עצור בתנאי איזוק אלקטרוני ללא הפרות וסבר כי באיזון בין אלה, תוך הצבת מגבלות ותנאים ומתוך שקיים בסיס למתן אמון בעותר שלא יפר את התנאים, ניתן לאפשר לו לצאת ממעצרו כדי להשתתף בחתונת בתו.

לא למותר לציין כי אמנם בגין התיק שהוגש בבית משפט השלום באשקלון בקשר לאיומים על אחת משופטות המותב שדנה בעניינו, היה העותר נתון במשמורת שב"ס, אך באשר לתיק החמור, לכאורה, שעניינו פרשה המכונה "512", הוא היה משוחרר בתנאי איזוק אלקטרוני ובעת מעצרו בתיק בית משפט השלום היה עצור במשך למעלה משנה.

אין דינו של העותר לפניי כדינו של העותר בעניין שנידון בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שכן לחובתו של העותר, שלא כפי העותר בבית המשפט הנ"ל, עומדים מידעים חסויים שהוצגו בפניי אשר מלמדים על מסוכנותו של העותר גם אם יצא בליווי סוהרים, וכן הם מלמדים על התנהלות שלילית של העותר בזמן האחרון יחסית (ראה דו"ח אירוע מסוף חודש דצמבר 2016, דו"ח אירוע ממחצית שנת 2017, ודו"ח ידיעה ממחצית שנת 2017).

יש במידעים ובדו"חות האירועים הנ"ל כדי להצדיק את עמדת שב"ס שלא להוציא את העותר, ולו בליווי סוהרים ובתנאים שהוצעו על-ידי העותר, על מנת שיקיים את טקס נישואיו מחוץ לכותלי בית הסוהר, שכן הדבר עלול לסכן את העותר ואת אנשי הליווי.

כך הם פני הדברים במיוחד כאשר מדובר במי שעצור עד תום ההליכים בגין עבירת הריגה, שהיא ועברו הפלילי של העותר מוכיחים לכשעצמם את מסוכנותו.

4

לאור כל האמור, אני דוחה את העתירה.

רשמתי לפניי הסכמת המשיב לקיים את טקס נישואיו של העותר בין כותלי בית הסוהר, על פי נהלי שב"ס, והוא מתבקש לעשות כן, במידת האפשר, בימים 26.12.2017, 27.12.2017 או 31.12.2017.

ניתנה והודעה היום ו' טבת תשע"ח, 24/12/2017 במעמד הנוכחים.