1

לפני עתירת אסיר (להלן: "המבקש") להורות למשיבים להעבירו מאגף בו מוחזקים אסירים בטחוניים לאגף פלילי, זאת חרף סיווגו כאסיר בטחוני.

המבקש ועותר נוסף, הגישו עתירה זהה ולפיה החזקתו באגף בטחוני נובעת מטעות יסודית, שעה שהוא אינו משתייך לארגון טרור ולא פעל ממניע לאומני, אלא פעל באופן עצמאי על רקע המתיחות ששררה במדינה במהלך מבצע "שומר חומות". משהושם באגף בטחוני, נאלץ המבקש להיות כפוף למרותם של הגורמים אשר מנהלים את אורחות החיים באגפים הביטחוניים ומשעה שהמבקש אינו משתייך לארגון כלשהו הוא מופלה לרעה, תנאי מחייתו קשים בהרבה מאלה של אסירים המשויכים לארגון והוא קורבן להצקות, איומים ואף לאלימות פיזית. ב"כ המבקש טען כי נסיבות אלה מייצרות אפליה ברורה באגף הביטחוני אשר פוגעת במישרין במבקש, באופן שאינו מידתי וסביר. על כן עתר המבקש להעבירו לאגף פלילי.

בדיון ציין המבקש כי הוא והעותר הנוסף חיים באלימות, עם הג'יהאד האסלאמי, מחוייבים לעשות כל דבר באמצעות דובר האגף, איש הג'יהאד, אפילו בקשה ליציאה למרפאה צריכה לעבור דרכו. לדבריו, הם יעד לאיומים, השפלות, אלימות, בעודם חיים תחת השליטה שלהם.

2

המשיבים טענו בתגובתם כי המבקש סווג כאסיר בטחוני בהתאם להוראות החוק והפקודה והפנו לסעיף 3 ב לפקודת הנציבות 04.05.00 בדבר "תהליך הגדרת אסיר בטחוני" לפיו אסיר בטחוני מוגדר בין היתר כאסיר שהמניע המיוחס לו לביצוע העבירות הינו לאומני. למבקש כאן, מיוחסות עבירות של התפרעות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ממניע גזעני, הסגת גבול כדי לעבור עבירה ממניע גזענות, הצתה, שיבוש הליכים ועוד, אשר בוצעו בתקופת מבצע "שומר חומות" במסגרת גל התפרעויות ברחבי הארץ. העותר, בניגוד לטענתו, לא פעל באופן עצמאי, אלא נטל חלק עם אחרים בפעילות ביטחונית חמורה בעיר עכו, על רקע לאומני וגזעני. בשל האמור, כדין סווג העותר כאסיר בטחוני ובהתאם הוא מוחזק באגף בטחוני.

המשיבים טענו כי העותר לא פנה בשום שלב בתלונה על אלימות או אחרת וכי גורמי המודיעין מכירים את סכסוכיו של העותר ופועלים בהתאם, אך ככל שהעותר חש סכנה, עליו לפנות לקצין המודיעין בכלא.

המשיבים הוסיפו והבהירו כי באגף הביטחוני מוחזקים אסירים על פי טיבן של העבירות המיוחסות להם והעדר שיוך ארגוני אינו מוציא אותם מהגדרת אסיר בטחוני, לכן לא מן הנמנע כי באגף בטחוני יוחזקו גם אסירים שאינם משתייכים לארגון כלשהו יחד עם אסירים המשתייכים לארגון טרור ובכלל זה נטען כי לאסיר אין זכות קנויה וגם לא פריבילגיה לבחור את מקום החזקתו, לא גאוגרפית ולא מבחינה מהותית. מעבר לכך, המשיבים בדקו את עניינו של המבקש כאן ולא מצאו כי יש הצדקה להעבירו לאגף פלילי וגם שותפיו לכתב האישום, זולת אחד שעצור בתנאי פיקוח אלקטרוני, מוחזקים באגפים ביטחוניים. בנסיבות, עתרו המשיבים להורות על דחיית העתירה.

אחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים הגעתי לכלל דעה כי דין העתירה להידחות.

אפתח בכך שגישת המשיבים לפיה הפררוגטיבה לסיווג אסיר, נתונה לגורמים המקצועיים אצלם מקובלת עלי ובהתאם לכך, מידת התערבותו של בית המשפט בעניינים שכאלה היא מוגבלת.

עיון בעבירות המיוחסות למבקש, בנסיבות המעשים, מלמד כי לא נפל דופי בהגדרתו של המבקש כאסיר בטחוני ועל כן, ככלל, משעה שהוגדר המבקש כאסיר בטחוני, הוא יוחזק באגפים המיועדים לאסירים המוגדרים כך. שיוך לארגון טרור כלשהו אינו מהווה תנאי להגדרה כאסיר בטחוני והעדר השיוך אינו מהווה טעם להוציאו מאגף בטחוני ולהעבירו אל אגף פלילי.

הטענה, אם כך, עליה מתבסס המבקש, היא כי חרף הגדרתו כאסיר בטחוני, יש להחזיקו באגף פלילי ולצורך כך הפנה את בית המשפט למקרים שונים בהם הוחלט על העברתו של אסיר בטחוני כזה או אחר לאגף פלילי.

בעניינו של המשיב בוצעה בדיקה פרטנית והוחלט שאין מקום להעבירו לאגף פלילי.

3

המבקש טען בעתירתו כי הוא קורבן להצקות, איומים ואלימות, אולם טענות מסוג זה, כפי שעולה מתגובת המשיבים, לא הועלו בפני הגורמים הרלוונטיים, הן לא ידועות למשיבים וכאמור, כפי שהובהר, גורמי המודיעין עוסקים גם בעניינו של המבקש ומודעים לסכסוכיו והוא כמובן יכול לפנות לקצין המודיעין בכל עניין מסוג זה.

לא מצאתי בטענות המבקש טעם כלשהו המצדיק התערבות בהחלטת הגורמים הרלוונטיים אצל המשיבים בדבר האגף בו יוחזק המבקש משעה שמדובר בהחלטה מנהלית סבירה.

בנסיבות האמורות לעיל, אני מורה על דחיית העתירה.

עם זאת, בשולי החלטתי, אמליץ למשיבים לערוך בירור קונקרטי ביחס לטענות המבקש להתעמרות בו מצד אסירים באגף הביטחוני בו הוא מוחזק.

לצורך כך תובא החלטה זו בפני מפקד בית הסוהר מגידו.

פסק הדין יועבר לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ח כסלו תשפ"ב, 02 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.